מעבר לתוכן

אודי

פטרון הפורום
  • הודעות

    25,900
  • הצטרפות

  • ביקור לאחרון

  • ימים כמוביל

    37

כל דבר שפורסם על-ידי אודי

  1. הקוף גורם לחבל לנוע בתאוצה. ממשוואת כוחות על הקוף את יכולה למצוא את המתיחות שמאיצה את החבל (היא שווה לכח שפועל על הקוף ומאזן את הכבידה). אחרי שמצאת את המתיחות את יכולה למצוא את התאוצה של החבל מהחוק השני. מהתאוצה של החבל את יכולה למצוא את המהירות, וממהירות והכוח שמופעל על החבל את ההספק (P=Fv) יוצא תשובה 6, כמדומני
  2. הזמן הראשון (http://www.codecogs.com/gif.latex?3.816%5C,yrs) לא נכון. זמן הגעת חללית B לתחנת חלל הוא לא זמן עצמי במערכת A. מערכת A צריכה שני שעונים שונים כדי למדוד מתי B מגיעה לתחנת חלל. זמן הגעת A לתחנת חלל יהיה זמן עצמי במערכת A.
  3. איפה את רואה את כדור הארץ בשאלה? :scratch: חיבור מהירות הלייזר במערכת החללית עם מהירות החללית במערכת תחנת החלל ייתן לך את מהירות הלייזר במערכת תחנת החלל.
  4. את פותרת בעזרת הנוסחה לחיבור מהירויות. ברור שגודל המהירות של קרן הלייזר הוא C גם במערכת תחנת החלל, אבל הכיוון/החלוקה לרכיבים משתנה בגלל טרנספורנמציית המהירויות: http://upload.wikimedia.org/math/2/6/e/26e59d9e24b665d1ab8adeb9342166ab.png במקרה שלך http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Cvec%7Bv%7D=0.6c%5C,%5Chat%7Bx%7D http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Cvec%7Bu%7D=c%5C,%5Chat%7By%7D ושני הוקטורים ניצבים זה לזה, מה שמקל על החישוב (המכפלה הסקלרית במכנה מתאפסת). רכיב x לא משתנה (0.6c) ורכיב y החדש יוצא 0.8c וכצפוי הוא משלים את גודל המהירות למהירות האור. הזווית היא הזווית בין וקטור המהירות החדש לחללית במערכת המעבדה, כלומר http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Ctheta=%5Carctan(w_y/w_x)=%5Carctan(0.8/0.6)=53.1%5E%7B%5Ccirc%7D
  5. לא. אם את משרטטת את הגיאומטריה של הבעייה את רואה שההטל של המרחק ממרכז המסה רגע לפני המתיחה על הכיוון הניצב למהירות מקביל ושווה למרחק ביניהם על ציר x. המרחק בין מרכז המסה למסה m על ציר x קבוע מתחילת הבעייה. את לא צריכה לדעת שום זווית כדי לחשב אותו.
  6. זה יוצא אותו חישוב כמו החישוב עם ההטלה.
  7. ההמלצה שלי לבעייה הזו היא לחשב תנ"ז ביחס למרכז המסה בכל מקרה. אם חישוב התנ"ז של המסה הנקודתית ביחס למרכז המסה רגע לפני המתיחה מבלבל אותך את יכולה לחשב את התנ"ז שלה ביחס אליו ב-t=0. את רק צריכה לזכור שפה את יכולה לעשות את זה כי את מחשבת תנ"ז במערכת מרכז המסה ובמערכת מרכז המסה המיקום של מרכז המסה הוא תמיד הראשית, לא משנה אם הוא משתנה בזמן במערכת המעבדה.
  8. לא לדעתי. את צריכה את מהירות הסיבוב סביב מרכז המסה, ואם את מחשבת תנ"ז סביב ראשית הצירים אז בכל שימור תנ"ז שתכתבי יש לך איבר נוסף של תנ"ז קווי של מרכז המסה שאת צריכה להתחשב בו. אם את נורא רוצה לחשב תנ"ז של המסה הנקודתית ב-t=0 ולא רגע לפני ההתנגשות את יכולה.
  9. אבל בחישוב של התנע של מסה נקודתית את צריכה להתחשב בזווית בין המהירות למרחק שהיא גדולה מ-90. כלומר לחשב את היטל המרחק על הכיוון הניצב למהירות (או היטל המהירות על הכיוון הניצב למרחק, פחות נוח פה). מכיוון שהמהירות בכיוון ציר y, ההיטל של המרחק על כיוון הניצב הוא פשוט ההיטל של המרחק על ציר x, שיוצא המרחק ממרכז המסה ב-t=0
  10. מיקום מרכז המסה חלקיק שנייה לפני המתיחה זהה למיקום שלו אחרי המתיחה. שוב, את לא צריכה את מיקום מרכז המסה לפני המתיחה כי את יודעת מה המרחק ממנו. אני מציע לך לא לחשב ב-t=0, למרות שפה אפשר לעשות את זה, כי זה חישוב תנ"ז סביב שתי נקודות שונות. בעיקרון זה שגוי, רק שפה את למעשה עובדת במערכת מרכז המסה ובמערכת הזו זו אותה נקודה. אבל זה עדיין נראה כמו משהו שיוכל לבלבל אותך בהמשך בבעיות שבהן הסיטואציה לא תהיה כזו. עדיף לבדוק שימור תנ"ז סביב אותה נקודה (לא נעה) בין שתי נקודות צמודות בזמן (כמו לפני ואחרי התנגשות) אם אפשר. המיקום של הגופים הוא אותו מיקום רק שהופעלו כוחות.
  11. א. לא צריך חיסור וקטורי בשביל לחשב את המרחקים. את יודעת מה יחס המסות ומה אורך החוט. זה מספיק. יחס המרחקים ממרכז המסה הופכי ליחס המסות. סכום המרחקים הוא אורך החוט. זה שתי משוואות וזה מספיק. ב. לא. הוא מיקום המסה הנעה יחסית למרכז המסה חלקיק שנייה לפני שהחוט נמתח. המסה הנעה נמצאת באותו מקום שבה היא נמצאת כשהחוט נמתח אבל טרם הפעילה כוח על המסה השנייה וטרם יצרה גוף קשיח.
  12. מה של מרכז המסה נשמר? :scratch: מהירות מרכז המסה קבועה אם אין כוחות חיצוניים על המערכת (והכוחות הפנימיים במערכת משמרים). במצב הזה יש גם שימור אנרגיה ושימור תנע (של מרכז המסה/המערכת).
  13. כבר היה שרשור על השאלה הזו. http://forums.techstud.net/index.php/topic/5055-%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94-1-%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA/
  14. לא אם לא הייתה לו מהירות התחלתית בכיוון זה. כוח לורנץ מאונך לכיוון השדה המגנטי.
  15. אם אין לו רכיב מהירות בכיוון z. אם יש לו הוא ינוע תנועה ספירלית (שההיטל שלה הוא עדיין מעגל במישור xy)
  16. כן, בעצם שימור תנע זוויתי פה יוצא די טריוויאלי, שזה טיפה מוזר
  17. כדאי לך לחשב תנע זוויתי כסכום תנע זוויתי של מסות נקודתיות ולא באמצעות מומנט אינרציה. אז קל לראות שלפני ואחרי השחרור את מקבלת בדיוק אותה תוצאה, מה שנובע ממנו שתדירות הסיבוב סביב מרכז המסה היא אומגה אפס.
  18. את לא יכולה להשתמש בציר שונה לחישוב תנע זויתי לפני ואחרי השחרור. במשוואת שימור את חייבת לחשב תנע זוויתי סביב אותו ציר. תנע זוויתי סביב צירים שונים לא אמור להיות גודל זהה. ...כדאי לך לבחור במרכז המסה כציר לחישוב תנע זוויתי, כי אחרי השחרור הסיבוב יהיה סביבו (והוא מתאים למערכת מרכז המסה שבה האנרגיה מבוקשת).
  19. מבקשים את האנרגיה הקינטית במערכת מרכז המסה. במערכת מרכז המסה אין תנועה קווית של מרכז המסה ולכן אין אנרגיה קינטית כתוצאה מהמהירות שמצאת. במערכת הזו יש רק סיבוב מסביב למרכז המסה, ולכן שימור תנע קווי לא מעניין אותך בבעייה הזו אלא שימור תנע זוויתי (מסביב למרכז המסה).
  20. כן. אתה מתחשב באנרגיות הקינטיות של שני הגופים או באנרגיה הקינטית של מרכז המסה, אלו לא אנרגיות נפרדות. בדיוק בגלל שהכח משמר ומהירות מ"מ קבועה לא ייתכן ששני הגופים יעצרו. היא תמיד תהיה קיימת, כן. היא פשוט תתחלק אחרת בין הגופים.
  21. את עושה טרנספורמצייה לאורך רק אם הוא נתון לך במערכת שונה מזו שבה את מעוניינת להשתמש בו. פה מבקשים ממך את הזמן במערכת כדוה"א, והמרחק שהטיל צריך לעבור במערכת הזו הוא L. הנתון הזה הוא גם במערכת כדוה"א.
  22. היא נכונה. לא ברור לי איך הסקת ממנה את המשוואות מהפוסט הראשון אבל. כמו שאמרת, זה שוויון וקטורי ואת מתעניינת רק ברכיב הניצב ל-v, כלומר מה שנשאר לך מהנוסחה הזו כשאת כותבת את האיבר בכיוון y זה רק האיבר הראשון, שזהה למה שאני כתבתי.
  23. זה לא נכון. (אלא אם כן אני עייף, ואני באמת עייף). בהמשך הסברת משהו לבוריס. המשפט שלי נכון רק למצב שבו שני הגופים צפים במיים והמאזניים לא מתוחים. ואני מאמין שזה המצב שהשאלה מתארת, כי הסיטואציה השנייה בעייתית. אם המאזניים מתוחים בתוך המים (או מאזני כף), אז המשוואות המתאימות הן http://www.codecogs.com/gif.latex?F_A=m_Ag-%5Crho_lV_Ag=%5Crho_AV_Ag-%5Crho_lV_Ag=V_Ag(%5Crho_A-%5Crho_l) http://www.codecogs.com/gif.latex?F_B=V_Bg(%5Crho_B-%5Crho_l) ומכיוון שהמאזניים מאוזנים http://www.codecogs.com/gif.latex?F_A=F_B ונובע http://www.codecogs.com/gif.latex?V_A(%5Crho_A-%5Crho_l)=V_B(%5Crho_B-%5Crho_l) אם http://www.codecogs.com/gif.latex?V_B נובע http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Crho_A, ואז אי אפשר להסיק כלום לגבי היחס בין http://www.codecogs.com/gif.latex?m_Ag ל-http://www.codecogs.com/gif.latex?m_Bg בלי מידע נוסף על הנפחים והצפיפויות. אם המאזניים לא מתוחים והגופים פשוט צפים באותו גובה, http://www.codecogs.com/gif.latex?m_Ag=%5Crho_lV_Ag http://www.codecogs.com/gif.latex?m_Bg=%5Crho_lV_Bg ואז נובע שהצפיפויות שלהם שוות ושוות לצפיפות הנוזל. http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Crho_A=m_A/V_A=%5Crho_B=m_B/V_B=%5Crho_l הקיצר, אתה כנראה עייף,.
×
×
  • יצירת חדש...