אודי

נראה לי (אני לא בטוח 8-[ ) שההסחה לכחול של הפוטון שפוגע בחללית השמאלית וההסחה לאדום של הפוטון המוחזר שהיא פולטת מבטלות זו את זו, והפוטון המוחזר ייקלט באותה תדירות שבה נשלח הפוטון המקורי. פשוט משיקולי סימטריה מכיוון שהפוטון נקלט ומוחזר מהחללית באותו רגע שבה היא חולפת על פני המקור.

http://en.wikipedia.org/wiki/Relativistic_Doppler_effect תסתכל בפסקה Transverse Doppler effect, זה מה שאתה מחפש.

ייתרון חשוב נוסף של הפירוק הזה שלא ציינתי הוא שהוא מפשט את תיאור התנועה של הגוף כפונקציה של הזמן. כוחות שפועלים באופן זהה על כל הגוף (למשל כבידה, בקירוב טוב) משנים רק את מהירות מרכז המסה בלבד ולא את המהירות השיורית.

זה מתייחס למקרה שבו: 1. מרכז המסה זז בעקבות פירוק/התנגשות 2. לפני הפירוק/התנגשות חשבת את התנ"ז סביב המיקום (הישן) של מרכז המסה. אם אתה רוצה לכתוב משוואת שימור תנ"ז אתה צריך לחשב גם את התנ"ז אחרי ההתנגשות סביב אותה נקודה. ההבדל הוא שאחרי ההתנגשות הרכיב r_cm X p_cm שונה מאפס, בעוד שלפני ההתנגשות מרכז המסה היה בראשית ולכן הרכיב הזה התאפס.

בנתונים שכחתי את r_CM, כמובן :) אבל זה לא משנה. דרך החישוב הזו עדיין פשוטה יותר מלעשות את הסכימה המלאה על האלמנטים.

שלושת ההסברים אומרים אותו הדבר - שאפשר לפרק את התנע הזוויתי של גוף קשיח לשני רכיבים על מנת להקל על החישוב שלו. ההסבר של פיסיקה 1 פחות טכני ויותר אינטואיטיבי אבל גם הוא אומר בסופו של דבר שמחלקים את חישוב התנ"ז לשני חלקים. הייתרונות של דרך החישוב הזו הם: 1. מספיק מספר קטן יחסית של נתונים (M,I,w ו-V_cm) כדי לחשב את התנע הזוויתי של הגוף, גם אם הוא עושה תנועה מסובכת; 2 קל יותר לדמיין את שני החלקים של התנועה הזו בנפרד (סיבוב ותנועה קווית). באותה מידה היה אפשר לפרק את חישוב התנ"ז בצורה אחרת שלא קשורה למרכז המסה אבל זה היה פחות נוח לחישוב ובעל פחות משמעות פיזיקלית. הסבר ארוך ומפורט יותר לגבי מהירות שיורית -

כמובן שאם התנע הזוויתי מחושב סביב מרכז המסה ולא סביב ציר חיצוני אחד הרכיבים מתאפס (r_cm X p_cm).

כל המקורות נותנים בדיוק את אותה נוסחא, רק הסימונים של הגדלים בנוסחא שונים. מה שיש לך פה בעצם הוא פירוק וקטורי של התנע הזוויתי של גוף קשיח לשני רכיבים. רכיב אחד משוייך למהירות מרכז המסה Vcm ורכיב אחר למהירות השיורית של אלמנטים בגוף הקשיח ביחס למרכז המסה Vi-Vcm. את הרכיב השני ניתן לכתוב, בהנחה שמדובר בגוף סימטרי עם מומנט אינרציה I, כ-Iw; אז אתה לא צריך להתעניין במה שעושה כל אלמנט מסה בגוף בנפרד. הסימון של הגדלים הפוך באתר ניר יום טוב לעומת פיסיקה 1מ'. הוא מסמן ב-Jcm את התנע הזוויתי שנובע מתנועת מרכז המסה סביב נקודה חיצונית ולא את התנע שנובע מסיבוב סביב מרכז המסה, אבל פרט לסימון אין הבדל. בשני המקרים זה אותו פירוק שנועד להקל על החישוב של התנע הכולל.

על לא דבר :D

זה לא נכון. מהגדרת מערכת הצירים של הבעייה אפשר לראות שלהפרש התדירויות V_R-V_L צריך להיות אותו סימן כמו U_x: 1. אם כדוה"א נע ימינה (U_x>0) אזי V_R>V_L (הגלקסיה הימנית מתקרבת אליו והשמאלית מתרחקת) ולכן V_R-V_L>0. 2. אם כדוה"א נע שמאלה (U_x<0) אזי V_R<V_L (הגלקסיה הימנית מתרחקת ממנו והשמאלית מתקרבת) ולכן V_R-V_L<0. בתשובה ג' הסימן של U_x הפוך לזה של ההפרש הנ"ל ולכן היא לא נכונה.

אבל אתה לא מודד את האורך העצמי של החללית (האורך של החללית כלל לא מוזכר בשאלה). אתה מודד את האורך העצמי של המרחק בין כדוה"א לירח.

צודק, אין.

שים לב שכיוון התנועה של צופה 3 בציר X הפוך לזה של החללית, ולכן במקרה שלו יש הפרש מרחקים בשני הצירים. עריכה: אין התקצרות אורך בציר y, כמובן 8-[

כל המאורעות צמודים לאסטרונאוטית; היציאה מכדוה"א, ההגעה לאברק והחזרה לכדוה"א. הכל קורה ב-X=0 שלה. הקואורדינטות שלה משתנות רק במערכת של הגיאולוג.

כי זה הכיוון הרדיאלי כלפי חוץ בנקודה Q זו שאלה מכשילה? :scratch:

לי יוצא 8.6 שנים פתרתי עם האינטרוול האינווריאנטי חלקי c^2: http://www.codecogs.com/gif.latex?ds%5E2=dx%5E2/c%5E2-dt%5E2 הגודל הזה אינווריאנטי כאמור לבחירת מערכת ייחוס. נסתכל על כיוון אחד. במערכת האסטרונאוטית dx'=0 (הזמן עצמי) ובמערכת הגיאולוג dt=8.6/0.8=10.75 שנים ו-dx=8.6 שנות אור. יוצא http://www.codecogs.com/gif.latex?dt'=-ds=6.45%5C,%20lyrs וסה"כ הפרש השעונים הוא (הלוך וחזור): http://www.codecogs.com/gif.latex?%20%5CDelta%20t=2(dt-dt')=2(10.75-6.45)=8.6%5C,yrs

בדיוק.

מה הנוסחה שאתה מציב ומה התוצאה שאתה מקבל? לי יוצא 320703.2 ק"מ

אתה שואל על סעיף א'? כי הזמן בסעיף א' הוא הזמן במערכת המנוחה של כדוה"א והירח, כלומר הזמן המינימלי (d/V)

שואלים אותך על מרחק, לא על זמן. המרחק מתקצר במערכת החללית, לא מתארך :scratch:

אתה אמור לקבל בשני הסעיפים את אותה התשובה, לא? http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Cfrac%7B2L%7D%7Bc%7D(1-%5Cfrac%7B1%7D%7B%5Cgamma%7D) אני לא יודע איך פתרת את זה, אבל להבנתי סדר המאורעות אמור להיות הפוך בשתי המערכות. במערכת המוסך המוסך ארוך יותר מהמכונית, ולכן הדלת הראשונה נסגרת לפני שהשנייה נפתחת. הפרש המרחקים בין המאורעות הוא החלל שנשאר בתוך המוסך כשהמכונית בפנים (L(1-1/G)) והמהירות שבה המכונית גומעת אותו היא 0.5c. במערכת המכונית המכונית ארוכה יותר מהמוסך, ולכן הדלת השנייה נפתחת לפני שהראשונה נסגרת. הפרש המרחקים בין המאורעות הוא החלק של המכונית שנשאר מחוץ למוסך כשהמכונית ממלאת אותו (אותו גודל) והמהירות שבה המוסך גומע אותה היא אותה מהירות.

הציר מקובע, אבל המסות מסתובבות סביבו. המהירות היא מהירות מעגלית משיקית ולכן היא קבועה בגודל ומשתנה בכיוון. ב-t=0 המסה המדוברת (הקרובה יותר לציר) נעה בכיוון x-.

א. התמונה הראשונה הפוכה, מה שמקשה לקרוא בה. אין שם גם סימון של שתי המסות הזהות בתרשים, מי 1 ומי 2. אני מניח שהעליונה (בתרשים כפי שהוא כרגע) היא המסה המבוקשת כי היא מתאימה לתשובה. ב. תבדוק את הפתרון שלך ב-t=0, מה כיוון המהירות אז. הוא צריך להיות X-.

סכום מסות המנוחה לא נשמר. אבל האינווריאנטה לא (בהכרח) מייצגת את הסכום הזה במערכת מרובת חלקיקים. אני חושב שההכללה המתאימה שלה למערכת רבת חלקיקים היא האנרגיה במערכת מרכז המסה (שהיא האנרגיה המינימלית, כמו מסת המנוחה במקרה של חלקיק בודד). אתה יכול לראות את זה גם בבעייה הנוכחית (חשב את האינוויריאנטה לפני ההתנגשות עם גאמא שמצאת ותראה שהיא 9m^2c^4 ולא 4m^2c^4) וגם בבעייה "קלה" יותר - תחשוב על שלושה חלקיקים שמהירותם זהה, נגיד 0.5c, אבל הכיוונים שלהם שונים כך שסכום התנעים של שלושתם הוא אפס. האינוריאנטה היא: http://www.codecogs.com/gif.latex?I=9%5Cgamma%5E2%20m%5E2%20c%5E4%20-%200%5E2

לאינוויריאנטה כמובן לא אכפת באיזה מערכת אתה מחשב אותה מעצם הגדרתה.