אודי

המשתנה max מקבל באיטרציה הראשונה של ה-While את ערך המס של העיר שמשלמת הכי הרבה. הערך הזה נשאר שם ו"תוקע" את הפונקציה. ...באיטרציות הבאות כל ה-if-ים שיבדקו אם ערך מס שמשלמת עיר כלשהיא גדול מהמקסימום יקבלו תוצאה שלילית (כי הערך של העיר המקסימלית עדיין שם מהאיטרציה הראשונה), ולכן אף תא פרט לתא המקורי של העיר המקסימלית (שכבר יש בו תוכן אחר שלא נבדק בפועל כי ה-if אף פעם לא מופעל מהאיטרציה השנייה ואילך) לא יזוהה כמיועד להזזה בכל האיטרציות של ה-While. תוכן התא הזה יוזז כל איטרציה למקום ה-n-1-י, אבל החל מהאיטרציה השנייה זו תהיה הזזה שאינה קשורה לדירוג היחסי של התוכן הנוכחי שלו, אלא למיקום הערים במערך המקורי. כדי למנוע את הבעייה הזו, אתה צריך לאתחל את המשתנה max בתחילת כל איטרציה של ה-While על http://www.codecogs.com/gif.latex?a%5B0%5D. ...במקום הבודק הייתי מקיף את השורה http://www.codecogs.com/gif.latex?max=a%5B0%5D וכותב "צריכה להיות בתוך הלולאה".

הפונקציה עוברת על המערך המקורי, המסודר מהמספר הגדול לקטן, ומסתכלת כל פעם על שני אברים במערך הזה, לפי הסדר. את הראשון מביניהם (הגדול יותר) היא שמה במקום המתאים בצד שמאל, ואת הקטן מביניהם במקום המתאים בצד ימין. הסיבה שזה עובד היא שהמקום המתאים במערך המטרה מוגדר מחדש כל איטרציה ע"י: 1. מצד שמאל, ע"י מצביע שזז בכל איטרציה מקום אחד ימינה במטרה (t) ושני מקומות ימינה במקור (s) 2. מצד ימין, ע"י בלוק קטן והולך (size), שמזיז בכל פעם את המקום המתאים במטרה להצבת המספר השני מקום אחד שמאלה. כך שהפונקצייה בעצם ממיינת זוגות של תאים סמוכים במערך המקורי לזוגות של תאים מנוגדים (במיקומם ביחס לקצוות) במערך המטרה.

לשני התוצרים הסופיים אין אותה מהירות במערכת המעבדה.

המשוואה נראית לי כמו טעות הקלדה או סימון כי לא אמור להיות שום קשר בין הנתונים L (האורך העצמי של המוט) ו-http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Ctau (הפרש הזמן בין פעימות האור) ובודאי שאתה לא אמור להניח קשר כזה בפתרון. אתה יכול לשלוח מייל למתרגל האחראי אם אתה רוצה להיות בטוח. הכוונה, אני מניח, שאפשר להשתמש בסעיף א' במאורע "האור שנפלט ב-B עובר בנקודה A" במקום במאורע "האור נפלט מנקודה B", ואז שני המאורעות שלך מתרחשים באותו מקום ואתה יכול להגדיר את נקודה A כראשית הצירים (או לפחות x'=0). "האור שנפלט ב-B עובר בנקודה A" קורה בזמן http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Cfrac%7BL%7D%7BC%7D במערכת המוט ו"האור נפלט מנקודה A" קורה בזמן http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Ctau - אם אתה רוצה שאחד מהמאורעות יהיה זמן אפס (טרנספורמציית לורנץ נוחה ואנלוגיה טובה יותר לסעיף ב') אתה יכול לחסר משני המאורעות את הזמן של אחד מהם.

תשמע, היכולת שלי לשחזר את מה שהמרצה עשה בהרצאה ולמה מוגבלת, מה גם שאני מודה שאני לא זוכר טוב את החומר הזה. במקום לחקור אותי למה הוא אמר את מה שהוא אמר ומדוע הוא עשה את מה שהוא עשה הכי טוב שתשאל אותו.

אוקי, ההסבר שלי והאמירה של המרצה בבירור לא תקפים לגבי הדוגמא שלך, כי קל לראות שבמקרה הזה במערכת צירי הגוף אין סיבוב בכלל ומשוואות אוילר מתאפסות. אתה בטוח שהאמירה לא הייתה מוגבלת לקונטקסט ספציפי יותר? למשל, כשהמומנט ההתחלתי לא מתלכד עם אף ציר ראשי במערכת הגוף? ...כי אז גם ההסבר שלי וגם האמירה של המרצה עובדות. למהירות הזוויתית חייבים להיות שני רכיבים קבועים שונים מאפס במערכת הגוף, ומרגע ששני רכיבים קבועים ושונים מאפס יש תאוצה זוויתית ברכיב השלישי.

אם הכוונה ש-y שווה לערך של פונקציית המדרגה http://www.codecogs.com/gif.latex?u_0 ב-http://www.codecogs.com/gif.latex?-2%5Cpi אז הוא אכן אפס (כי הפונקציה היא אפס בחצי הישר השלילי ואחד בחצי הישר החיובי ואפס).

זו לא אותה פונקציה. בסוף הביטוי זה http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Cfrac%7B1%7D%7Bp%7D ובתחילת הביטוי זה http://www.codecogs.com/gif.latex?-%5Cfrac%7Be%5E%7B-%5Cpi%20p%7D%7D%7B4p%7D תסתכלי שוב. יש סוגריים.

ניסיון - נניח שפועל מומנט התחלתי בציר כלשהוא. אזי לפי המשוואה אמורה להתפתח מהירות זוויתית כלשהיא בשלושת הצירים (כי אגף ימין לא טריוויאלי ולכן גם אגף שמאל, ולא ייתכן שיהיה רק את האיבר הראשון באגף שמאל והשני יתאפס כי זה מתאים למערכת הלא מסתובבת). אחרי שהמומנט ההתחלתי נעלם אגף ימין הוא אפס בשלושת המשוואות, לכן אגף שמאל גם צ"ל אפס. אם שניים מהרכיבים של המהירות הזוויתית קבועים אזי - במקרה הכללי ששלושת מומנטי האינרציה שונים זה מזה - התאוצה הזוויתית של השלישי חייבת להיות שונה מאפס, כי באגף שמאל של המשוואה שלו האיבר השני שונה מאפס, ואגף ימין מתאפס. לכן, למשל אם שני הרכיבים הקבועים הם http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Comega_y ו-http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Comega_z, אזי: http://www.codecogs.com/gif.latex?I_x%5Cfrac%7Bd%5Comega_x%7D%7Bdt%7D=(I_y-I_z)%5Comega_y%5Comega_z והתאוצה הזוויתית שונה מאפס. לכן לא ייתכן ששלושת הרכיבים יהיו קבועים. כי מהרגע ששניים קבועים לשלישי חייבת להיות תאוצה.

כי c1=c2=0 נותנים את הפתרון הטריוויאלי y=0. בשאלה ציינו ספציפית ששואלים על פתרון לא טריוויאלי.

אלמנט המסה שלך פשוט שגוי. בפרט, מה שסמנת בשרטוט כ-R, שקבוע באינטגרציה שלך, כלל אינו קבוע כשאתה מתקדם לאורך ציר z שבחרת. הוא גם לא הרדיוס של המעגל שאמור להופיע בתשובה, הרדיוס של המעגל בציור שלך הוא r קטן. השתמשת ב-R גם כרדיוס המעגל (בגבולות האינטגרציה) וגם כגודל שאינו רדיוס המעגל. אבל יותר מהכל, לאורך שפת הכדור אין לך אלמנט מסה שהוא טבעת עם עובי לאורך ציר z (מקביל לציר). כל אלמנט מסה טבעתי הוא עם עובי בכיוון תטא (משיק נקודתית לכדור), לא בכיוון z. עשית אינטגרציה בקוארדינטות גליליות כשהסימטריה של הבעייה היא לא גלילית אלא כדורית. אתה צריך לבנות את אלמנט המסה שלך בעזרת קוארדינטות כדוריות, לא גליליות.

יש לך שורש של a- כפתרון בפולינום האופייני. אם a חיובי זה מספר מרוכב, ואת מחפשת פתרון ממשי.

למה? הבנתי שזה שואף או למינוס אינסוף או לאינסוף אבל למה ב( 0עד אינסוף) כאשר איקס שואף לפלוס 0 זה נותן לי מינוס אינסוף ולמה דווקא פלוס 0 ולא מינוס 0 זה לא אמור להשפיע כאן לא? - תקראי את תשובה ב'. היא אומרת שקיים פתרון שמקיים כך וכך, והראינו שקיים. היא לא אומרת שהגבול הספציפי הוא תכונה של כל פתרון. - הנגזרת לא מוגדרת באפס (המשוואה לא רגולרית באפס) ולכן כשאת מדברת על פתרון רציף את צריכה לבחור באיזה צד של האפס את מגדירה אותו, חיובי או שלילי. התשובות האפשריות מדברות על פתרון שמוגדר בחצי הישר החיובי, ולכן מסתכלים על הגבול הימני באפס ולא על השמאלי. עם הפתרון שקבלת, היה אפשר באותה מידה לנסח את סעיף ב' כ"קיים פתרון שמוגדר בקטע מינוס אינסוף עד אפס שהנגזרת שלו שואפת לאינסוף/שואפת למינוס אינסוף".

אם מנסים לסובב את הגוף סביב ציר של מערכת הגוף הרי שמפעילים מומנט על הגוף במערכת הגוף, ולכן ברור שיש משוואה שלא יכולה להתאפס... פשוט כי אגף ימין של אחת ממשוואות אוילר שונה מאפס :scratch:

האדם והמקום האידיאליים לשאול על אמירה ספציפית שנאמרה ע"י המרצה בהרצאה הוא המרצה, בהרצאה. ...אם אתה רוצה תשובה פה תצטרך לפרט את הקונטקסט שבו נאמרה האמירה (למשל, מה זה "הציר הבינוני", או מדוע המקרה הטריוויאלי של אומגה שווה לאפס לא נחשב)

בהנחה והפתרון הוא אכן http://www.codecogs.com/gif.latex?y=%5Cpm%5Csqrt%7Bx%5E2-cx%7D (לא בדקתי), ניתן להציב אותו בביטוי ל-http://www.codecogs.com/gif.latex?y' ולקבל: http://www.codecogs.com/gif.latex?y'=%5Cpm%5Cfrac%7B2x%5E2-cx%7D%7B2x%5Csqrt%7Bx%5E2-cx%7D%7D=%5Cpm%5Cfrac%7B2x-c%7D%7B2%5Csqrt%7Bx%5E2-cx%7D%7D קל לראות שהביטוי הזה שואף לפלוס או מינוס אינסוף אם c שונה מאפס (כי המכנה שואף לאפס בכל מקרה והמונה ל-c), ולפלוס או מינוס אחד אם c=0. כלומר, התשובה הנכונה היא ב'.

להבנתי, לתאר את הגוף שנע בכיוון תטא במערכת המסתובבת במערכת הצירים של גוף שלא נע במערכת המסתובבת (כלומר, במערכת גוף שמסתובב במהירות זוויתית אומגה במערכת האינרציאלית).

טוב, אני מעולם לא עשיתי את הקורס הזה. בזמני זה היה פרק קצר בסוף פיסיקה 2מ'. יש גם חלק שלומדים באופטיקה, אלקטרודינמיקה וכל מיני מקומות אחרים. ...אבל על עכבות לא דברו אצלנו (מעבר למעגל LRC).

אין לי מושג. מעולם לא למדתי את החומר הזה. אתה יודע, יש משהו בסיסי שלא ברור לי בשרשור הזה. השאלות שלך פה הן (ברובם) שאלות על החומר של הקורס, לא שאלות על פתרון בעיות ספציפיות. אין מרצים/מתרגלים שאפשר לשאול אותם? כי השאלה הזו למשל היא קלאסית לשעת קבלה...

לא, החיתוך לא יכול להיות בנקודות המקסימום של המוד שני. הוא חייב להיות בנקודות האפס של המוד השני. תסתכל שוב על הסכום שמגדיר את הסיגנל: http://www.codecogs.com/gif.latex?y=A_1%5Csin(m_a%5Cpi%5Cfrac%7Bx%5Cpm%20ct%7D%7BL%7D)+A_2%5Csin(m_b%5Cpi%5Cfrac%7Bx%5Cpm%20ct%7D%7BL%7D) האיבר הראשון הוא מוד 2 והשני מוד 6. נקודות החיתוך של הסכום עם האיבר הראשון (מוד 2) הן הנקודות שבהן האיבר השני מתאפס. אם האיבר השני מתאפס חמש פעמים הוא מתאים למוד 6.

טוב, אפשר גם לכתוב משהו אם רוצים: http://www.codecogs.com/gif.latex?y=A_1%5Csin(m_a%5Cpi%5Cfrac%7Bx%5Cpm%20ct%7D%7BL%7D)+A_2%5Csin(m_b%5Cpi%5Cfrac%7Bx%5Cpm%20ct%7D%7BL%7D) http://www.codecogs.com/gif.latex?m_a-1=1 http://www.codecogs.com/gif.latex?m_a=2 http://www.codecogs.com/gif.latex?m_b-1=5 http://www.codecogs.com/gif.latex?m_b=6

אתה אמור לקלוט מהשרטוט נטו, משיקולים אנליטיים שאפשר לכתוב אותם אבל בלי חישוב של ממש. מספר הפעמים בהם הפונקצייה סינוס חותכת את האפס בקטע המכיל מספר שלם N של מחזורים הוא N-1. שים לב ש-N=m, כלומר מספר המחזורים מתאים לאופן התנודה. אם הפתרון פה הוא סכום של שני סינוסים שאחד מהם מתאים ל-ma=2, הרי שכל נקודות החיתוך של הפונקצייה המתארת את הסכום עם הסינוס הראשון הן בעצם אפסים של הסינוס השני. יש חמש כאלו, ולכן לסינוס השני יש ששה מחזורים בקטע. זה מתאים למוד mb=6.

כי הטבעת (זה לא עיגול מלא, אגב?) היא טרנספורם פורייה של פונקציית בסל. אין מה להבין פה. זו פשוט התוצאה של האינטגרל. זה כמו לשאול למה x הוא אינטגרל של 1. רואים את הפרטים של החישוב בקורס פורייה, לדעתי.

המוטיבציה להגדרת פונקציית תמסורת מגיעה משיקולים ישומיים שאני לא מכיר לפרטי פרטים (אתם לא אמורים לדבר עליהם בהרצאה או בתרגול?), אבל הנה מה שנראה לי - לפעמים אתה לא יודע את התלות הזמנית של הגל בכל המרחב (כי אתה בפרט לא יודע אם מדובר בגל מישורי בכלל או חבילת גלים מרובי תדירויות או משהו אחר). מה שאתה כן יכול למדוד הוא את השדה על מישור מסויים במרחב כפונקציה של הזמן, ונניח שאתה יכול לדעת את פונקציית התמסורת כי היא מייצגת התנהגות של תווך מסויים (או אביזר אופטי כלשהוא). מכאן אתה יכול לחשב את השדה מתוך הנתונים המועטים שהמדידה מספקת לך (והכרות עם הפיזיקה של התווך/מכשיר).

אתה לא מבין למה זה נכון או שאתה לא מבין למה זה שימושי?