אודי

1. לא מבין את השאלה. אין לי מושג מה זה נקודת סמך בהקשר הזה. 2. לא מבין את השאלה. אתה לא צריך לחשב שום דבר שנוגע לנקודה A עצמה. 3. AC הוא קטע קיר, לא חוט. הקיר מפעיל כח נורמלי על הקורה בנקודה A שהכיוון שלו נקבע כך שיאזן את הכוחות האחרים שפועלים על הקורה (מה שקוראים לו "כוח התגובה"). נסמן את הכח הזה באמצעות שני הרכיבים שלו, http://www.codecogs.com/gif.latex?N_x ו-http://www.codecogs.com/gif.latex?N_y, ששניהם לא ידועים. אנחנו יודעים שרכיב x יפנה ימינה - הלאה מהקיר - אבל לא בטוחים לגבי הכיוון/סימן של רכיב y. למעלה נראה סביר יותר, אבל אי אפשר לדעת בבטחון עד שנציב את המספרים. נניח שהוא כלפי מעלה ומקסימום נקבל שהגודל שלו שלילי ונבין שטעינו. א. שוב זו בעייה של שלושה נעלמים (http://www.codecogs.com/gif.latex?N_x,N_y,F) עם אותן שלוש משוואות, התאפסות כוחות בציר האופקי והאנכי והתאפסות סכום המומנטים על הקורה. ההבדל המרכזי מהשאלה הקודמת הוא ששם היה לנו חופש בחירה לגבי הנקודה שסביבה מתאפסים המומנטים וכעת אנחנו חייבים לבחור בנקודה מסויימת - B - שהיא ציר הסיבוב האפשרי היחידי בבעייה. הקורה לא יכולה להסתובב סביב ציר אחר. ב. נסמן ב-T את המתיחות של הכבל, שגודלה ידוע - הוא הכוח המקסימלי שיכול לפעול עליו בלי שייקרע (1460 ניוטון). ג. אפשר לחשב את הזווית בין המתיחות לבין הקורה (נחוצה לחישוב המומנט) מסכום זוויות במשולש. הזווית יוצאת 66.87 מעלות. ד. גם המשקל W ידוע ופועל בציר האנכי על מרכז הקורה. הזווית בין W ו-F לבין הקורה היא 60 מעלות, היא זהה לזווית החדה בין הקורה לבין הקיר. ה. שלוש המשוואות שלנו הן: http://www.codecogs.com/gif.latex?N_x-T%20%5Csin(53.13%5E%7B%5Ccirc%7D)=0 http://www.codecogs.com/gif.latex?T%20%5Ccos(53.13%5E%7B%5Ccirc%7D)+N_y-W-F=0 http://www.codecogs.com/gif.latex?TL%5Csin(66.87%5E%7B%5Ccirc%7D)-%20W%5Cfrac%7BL%7D%7B2%7D%5Csin(60%5E%7B%5Ccirc%7D)-FL%5Csin(60%5E%7B%5Ccirc%7D)=0 ו. במשוואה השלישית L מצטמצם ואפשר לבודד ישירות את F: http://www.codecogs.com/gif.latex?F=T%5Cfrac%7B%5Csin(66.87%5E%7B%5Ccirc%7D)%7D%7B%5Csin(60%5E%7B%5Ccirc%7D)%7D-%20%5Cfrac%7BW%7D%7B2%7D=1150.3%5C,N ז. מהמשוואה הראשונה ניתן למצוא את http://www.codecogs.com/gif.latex?N_x: http://www.codecogs.com/gif.latex?N_x=T%20%5Csin(53.13%5E%7B%5Ccirc%7D)=1168%5C,N ח. ומהמשוואה השנייה ניתן למצוא את http://www.codecogs.com/gif.latex?N_y: http://www.codecogs.com/gif.latex?N_y=W+F-T%20%5Ccos(53.13%5E%7B%5Ccirc%7D)=1074.3%5C,N ט. הגודל של הכוח הנורמלי מתקבל כמובן ממשפט פיתגורס על הרכיבים: http://www.codecogs.com/gif.latex?N=%5Csqrt%7BN_x%5E2+N_y%5E2%7D=1587%5C,N

כיוון להוכחה: http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Cfrac%7Bf(x)%7D%7Bx%7D=%5Cfrac%7Bf(x)-x%7D%7Bx%7D+1 אם אגף שמאל שואף לאינסוף האיבר הראשון באגף ימין חייב לשאוף לאינסוף. אם האיבר הראשון באגף ימין שואף לאינסוף המונה שלו חייב לשאוף לאינסוף, כי המכנה כבר שואף לאינסוף. הגבול היחידי שמסוגל לתת אינסוף בחלוקה לאינסוף הוא אינסוף.

אני לא מכיר סרטונים רלוונטים פרט להרצאות של הטכניון ביוטיוב, ודווקא הנושא הזה (מומנטים) לא מכוסה היטב בפיסיקה 1

חיבור ארוך. הסכום של אגפי שמאל שווה לסכום של אגפי ימין של המשוואות: http://www.codecogs.com/gif.latex?N_C%20%5Ccos(45%5E%7B%5Ccirc%7D)+N_E%20%5Ccos(30%5E%7B%5Ccirc%7D)-N_D%20%5Ccos(45%5E%7B%5Ccirc%7D)-%20F%5Ccos(60%5E%7B%5Ccirc%7D)=0 + http://www.codecogs.com/gif.latex?N_C%20%5Csin(45%5E%7B%5Ccirc%7D)+N_E%20%5Csin(30%5E%7B%5Ccirc%7D)+N_D%20%5Csin(45%5E%7B%5Ccirc%7D)-%20F%5Csin(60%5E%7B%5Ccirc%7D)=0 -------------------------------------------------------------------------------------------------------------- http://www.codecogs.com/gif.latex?N_C%20(%5Ccos(45%5E%7B%5Ccirc%7D)+%5Csin(45%5E%7B%5Ccirc%7D))+N_E(%20%5Ccos(30%5E%7B%5Ccirc%7D)+%5Csin(30%5E%7B%5Ccirc%7D))+N_D%20(%5Cbar%7B%5Csin(45%5E%7B%5Ccirc%7D)%7D-%5Cbar%7B%5Ccos(45%5E%7B%5Ccirc%7D)%7D)-%20F(%5Csin(60%5E%7B%5Ccirc%7D)+%5Ccos(60%5E%7B%5Ccirc%7D))=0 כאשר שני האברים המסומנים בקו עליון מבטלים זה את זה, כלומר http://www.codecogs.com/gif.latex?N_D מצטמצם. מומנט מוגדר (עד כדי סימן) ככוח כפול זרוע: http://www.codecogs.com/gif.latex?M%20=%20FL%5Csin%5Calpha כאשר: - L הוא המרחק בין נקודת המגע של הכוח בגוף הלא נקודתי לנקודה שסביבה מחשבים את המומנט - אלפא היא הזווית בין כיוון הכח ל-L. בפרט, אם תבחר את הנקודה שסביבה אתה מחשב את המומנט כנקודת המגע של כוח מסויים נובע שהמומנט של הכוח סביב הנקודה הזו מתאפס כי L=0. לכן המומנטים של הכוחות http://www.codecogs.com/gif.latex?N_D,N_E מתאפסים סביב נקודה B.

סליחה, עכשיו הסתכלתי שוב על השאלה. אתה לא צריך לעשות שום המרה. הנתונים והתוצאות הם כבר ב-kN, לא ב-KgF. ראיתי שם ק"ג במקום ק"נ :oops:

עקרונית אפשר להמיר מתי שרוצים, בהתחלה או בסוף, כל עוד עושים כל חישוב/הצבה עם אותן יחידות/יחידות קונסיסטנטיות הוא יהיה נכון. ...מומלץ בכל זאת להמיר בסוף, מכיוון שבמקרה זה המרת היחידות מערבת בתוכה אי דיוק מובנה בגלל עיגול הערך של g, וחישוב על בסיס ערכים מומרים רק יגדיל את אי הדיוק הזה (אלא אם אתה עושה אותו באקסל או מטלב במקום במחשבון, כלומר בתוכנה שמאפשרת שמירה ושימוש בתוצאות ביניים לא מעוגלות).

תלוי לאיזה ערך אתה מעגל את תאוצת הכבידה g, אבל בגדול (לדוגמא, אם אתה לוקח http://www.codecogs.com/gif.latex?g=9.8%20%5Cfrac%7Bm%7D%7Bsec%5E2%7D). http://www.codecogs.com/gif.latex?1%5C,KgF%20=%20g%5C,N%20=%209.8%5C,N

יש לך שלושה נעלמים. אתה צריך שלוש משוואות, והדרישה שהקורה נמצאת בשיווי משקל נותנת לך שלוש: 1. סכום הכוחות בציר האופקי מתאפס 2. סכום הכוחות בציר האנכי מתאפס 3. סכום המומנטים על הקורה מתאפס משוואות 1 ו-2 די ברורות מאליהם - מתקבלות מפירוק של כל הכוחות לרכיבים וסכימה שלהם. לגבי המשוואה השלישית, יש לך חופש בחירה סביב איזו נקודה לחשב את סכום המומנטים (אם הקורה בשיווי משקל הם מתאפסים סביב כל נקודה). כדאי לבחור את נקודה B, מכיוון שאז המומנטים שמפעילים החוטים שמחוברים אליה מתאפסים באופן טריוויאלי ומתקבלת משוואה עם נעלם אחד בלבד (http://www.codecogs.com/gif.latex?N_C) . שלושת המשוואות הן: http://www.codecogs.com/gif.latex?N_C%20%5Ccos(45%5E%7B%5Ccirc%7D)+N_E%20%5Ccos(30%5E%7B%5Ccirc%7D)-N_D%20%5Ccos(45%5E%7B%5Ccirc%7D)-%20F%5Ccos(60%5E%7B%5Ccirc%7D)=0 http://www.codecogs.com/gif.latex?N_C%20%5Csin(45%5E%7B%5Ccirc%7D)+N_E%20%5Csin(30%5E%7B%5Ccirc%7D)+N_D%20%5Csin(45%5E%7B%5Ccirc%7D)-%20F%5Csin(60%5E%7B%5Ccirc%7D)=0 http://www.codecogs.com/gif.latex?F%5Csin(60%5E%7B%5Ccirc%7D)%5Cbar%7BFB%7D-N_C%20%5Csin(45%5E%7B%5Ccirc%7D)%5Cbar%7BAB%7D=0 מהמשוואה השלישית ניתן לבודד את http://www.codecogs.com/gif.latex?N_C: http://www.codecogs.com/gif.latex?N_C=%5Cfrac%7B1.25%20%5Ctimes%20F%5Csin(60%5E%7B%5Ccirc%7D)%7D%7B2.25%20%5Ctimes%20%5Csin(45%5E%7B%5Ccirc%7D)%7D=30.6%5C,kN ואם תחבר את שתי המשוואות הראשונות תיפטר מ-http://www.codecogs.com/gif.latex?N_D ותוכל לבודד את http://www.codecogs.com/gif.latex?N_E: http://www.codecogs.com/gif.latex?N_E=%5Cfrac%7BF(%5Csin(60%5E%7B%5Ccirc%7D)+%5Ccos(60%5E%7B%5Ccirc%7D))-N_C(%5Csin(45%5E%7B%5Ccirc%7D)+%5Ccos(45%5E%7B%5Ccirc%7D))%7D%7B%5Csin(30%5E%7B%5Ccirc%7D)+%5Ccos(30%5E%7B%5Ccirc%7D)%7D=13.3%5C,kN ומהצבה של שתי התוצאות במשוואה השנייה או הראשונה תוכל לחלץ את http://www.codecogs.com/gif.latex?N_D. למשל, מהראשונה: http://www.codecogs.com/gif.latex?N_D=%5Cfrac%7BN_C%20%5Ccos(45%5E%7B%5Ccirc%7D)+N_E%20%5Ccos(30%5E%7B%5Ccirc%7D)-%20F%5Ccos(60%5E%7B%5Ccirc%7D)%7D%7B%5Ccos(45%5E%7B%5Ccirc%7D)%7D=15.1%5C,kN

לא הבנתי מה הפונקצייה של מחיר הכרטיס וסכומי הזכייה (10 ו-60?) בשאלה :scratch: בכל מקרה, אני מפרש "זכה לכל היותר פעם אחת" כ"זכה בדיוק פעם אחת" (בלי התרחיש שאין זכייה בכלל). בהנחת הסתברות אחידה לשליפת כל כרטיס שהוא: הסיכוי לשלוף כרטיס זוכה בפעם הראשונה הוא 5/80, והסיכוי לא לשלוף כרטיס זוכה בפעם השנייה הוא 75/79; הסיכוי לשלוף כרטיס לא זוכה בפעם הראשונה הוא 75/80 והסיכיוי לשלוף כרטיס זוכה בפעם השנייה הוא 5/79; שני התרחישים האלו אקסלוסיביים (לא יכולים להתקיים ביחד), ולכן הסיכוי לזכות פעם אחת בקנייה של שני כרטיסים הוא סכום הסיכויים שלהם: http://www.codecogs.com/gif.latex?%20P%20=%20%5Cfrac%7B5%7D%7B80%7D%20%5Cfrac%7B75%7D%7B79%7D%20+%5Cfrac%7B75%7D%7B80%7D%20%5Cfrac%7B5%7D%7B79%7D%20%5Capprox%2011.86%5C%25

סנדביץ' מהגדרת הערך השלם נובע http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Cfrac%7Bx%7D%7B2%7D(%5Cfrac%7B4%7D%7Bx%7D-1)%5Cleq%20%5Cfrac%7Bx%7D%7B2%7D%5B%5Cfrac%7B4%7D%7Bx%7D%5D%5Cleq%20%5Cfrac%7Bx%7D%7B2%7D%5Cfrac%7B4%7D%7Bx%7D קל לראות שאגף ימין ושמאל שואפים ל-2 כש-x הולך לאפס (אגף ימין הוא 2 זהותית), לכן גם האגף האמצעי חייב לשאוף ל-2.

לשאלה יש שני חלקים: 1. כאשר מרי פופינס אוחזת בחבל היא נמצאת בשיווי משקל, כלומר סכום הכוחות עליה הוא אפס וגם התאוצה. מרישום החוק השני של ניוטון במקרה זה ניתן לחלץ את הכוח F: http://www.codecogs.com/gif.latex?N_%7BII%7D,x:%20F%20-%20T%5Csin%5Ctheta=0 http://www.codecogs.com/gif.latex?N_%7BII%7D,y:%20T%5Ccos%5Ctheta%20-%20mg=0 ומחלוקת המשוואות זו בזו מתקבל http://www.codecogs.com/gif.latex?F%20=%20mg%5Ctan%5Ctheta 2. אחרי שאת יודעת את הכוח F את יכולה למצוא את התאוצה האופקית, כי אחרי עזיבת החבל: http://www.codecogs.com/gif.latex?N_%7BII%7D,x:%20F%20=%20ma_x http://www.codecogs.com/gif.latex?N_%7BII%7D,y:%20mg%20=%20ma_y זמן התנועה הכולל הוא אכן הזמן של נפילה חופשית. שימי לב שמבקשים ממך את המרחק מהתורן, ולכן יש מרחק התחלתי (לפני העזיבה של החבל) שאת צריכה לקחת בחשבון.

אם המרחק הוא המרחק המקסימלי זווית השיגור צריכה להיות זווית מאוד מסויימת. את אמורה להכיר את הסיטואציה הזו מהתיכון... בכל מקרה, את יכול לפתח את הנוסחאות של תנועה בליסטית, לקבל ביטוי למרחק שעובר הפגז כתלות בזווית השיגור, ולראות אז מהי הזווית שתתן לך את המרחק המקסימלי.

התוסף שמשמש לכתיבת נוסחאות בפורום (tex) מקרטע. מאוד מרגיז. בכל מקרה, הפתרון של הבעייה אמנם מסתמך על השוואת המרחק שעברו שני הגופים. מאינטגרציה פעמיים מתקבל: x1 = ct3/6 - 9t2/2 x2 = -ct3/6 + 3t2/2 + v0t כאשר: 1. השתמשנו בעובדה שהמהירות ההתחלתית של גוף 1 היא אפס באינטגרציה של התאוצה שלו; 2. השתמשנו בעובדה שההעתק ההתחלתי של שני הגופים הוא אפס באינטגרציה של המהירות שלהם; 3. v0 היא המהירות ההתחלתית המבוקשת של הגוף 2. אם את משווה בין x1 ל-x2 ומציבה את זמן הפגישה ביניהם במשוואה את מקבלת משוואה פשוטה ל-v0. מומלץ לבודד את v0 לפני ההצבה.

- אני לא רואה דרך אחרת פרט לחישוב השדה של הקליפה הכדורית בכל נקודה לאורך ציר z (באופן דומה לחישוב בסעיף ב', רק עבור נקודה כללית), ואז ביצוע אינטגרציה על השדה על מסלול שנע לאורך ציר z ממינוס אינסוף עד לאפס כדי לחשב את התרומה שלו לפוטנציאל. אין פה שום סימטריה שימושית שאפשר להיעזר בה לחישוב השדה מחוק גאוס. החישוב מחוק קולון הוא חישוב ארוך ומסורבל אבל אין מה לעשות פה. הפתרון הזה מבוסס על שיטת הדמויות. אם הכדור מוארק והפוטנציאל עליו הוא 0 אתה יודע שהוא שקול למטען q-. המטען הכולל הקודם של הכדור היה אפס. מכאן שהמטען שזרם לקרקע הוא q. התוצאה של כל החישוב לשדה תהיה אחרת מהאינטגרל. זה אומר בפרט שלקליפה מטען כולל חיובי, נסמן אותו Q, וניתן למצוא אותו מאינטגרציה על צפיפות המטען. הוא יהיה פונקציה של סיגמה אפס. (יוצא לי http://www.codecogs.com/gif.latex?Q%20=%20%5Cpi%5E2%20R%5E2%20%5Csigma_0) אחרי ההארקה המטען השקול של הקליפה הוא עדיין q-, זאת אומרת שהמטען שזרם לאדמה הוא Q+q.

העין האנושית זה ממש לא התחום שלי, מצטער. אני לא יודע את התשובה :oops:

p ו-v הם וקטורי מיקום, כן? כי אחרת אני לא מבין את זה בכל מקרה, אם הם וקטורי מיקום אז הנורמה שמופיעה לך במכנה היא פשוט המרחק בין המקור לנקודה. החזקה (אחד חלקי ריבוע) נובעת מהגדרת השטף/עוצמה (זה אותו גודל פיזיקלי) - אנרגיה ליחידת זמן ליחידת שטח שפוגעת במקום מסויים (או הספק ליחידת שטח). אם מקור איזוטרופי קורן בהספק P, אז השטף ליחידת שטח שפוגע בנקודה הנמצאת במרחק r ממנו הוא פשוט http://www.codecogs.com/gif.latex?I=%5CPhi=%5Cfrac%7BP%7D%7B4%5Cpi%20r%5E2%7D כלומר ההספק חלקי שטח מעטפת כדורית ברדיוס r. זאת מכיוון שההספק של המקור מתחלק באופן שווה על כל השטח הזה. אפילו אם המקור לא איזוטרופי, העוצמה בנקודה מסויימת תהיה פרופורציונית לאחד חלקי שטח ולכן יופיע במכנה גודל בעל יחידות של שטח.

מחזיר אידיאלי מחזיר את כל האור שהוא מקבל לכיוון הצופה. הקרינה גם מהמקור וגם מנקודת ההחזרה איזוטרופית לכל הכיוונים, ולכן השטף המוחזר מנקודה ספציפית על המחזיר נתון ע"י: http://www.codecogs.com/gif.latex?%5CPhi=%5Cfrac%7BI_0dS%7D%7B16%5Cpi%5E2%20r_1%5E2%20r_2%5E2%7D כאשר http://www.codecogs.com/gif.latex?r_1 הוא המרחק מהמקור לנקודה על המחזיר ו-http://www.codecogs.com/gif.latex?r_2 הוא המרחק מהמחזיר לצופה. dS הוא שטח אינפיטיסימלי על פני המחזיר. כדי לקבל את השטף הכולל צריך לסכום את הפונקציה הזו על כל המחזיר. במקרה הספציפי הזה אין צורך לחשב את האינטגרל הזה באופן מפורש. ברור שאם המיקום של שני המחזירים ביחס לצופה וביחס למקור סימטרי (כלומר, המרחק של נקודה מסויימת על המחזיר מהצופה הוא המרחק של אותה נקודה במחזיר השני מהמקור, ולהיפך, עבור כל הנקודות על המחזירים), האינטגרל הזה ייתן תוצאה זהה עבור שניהם, כי עבור כל נקודה בשני המקורות מתקבלת אותה תרומה מהביטוי לעיל, עם חילופי ערכים בין http://www.codecogs.com/gif.latex?r_1 ו-http://www.codecogs.com/gif.latex?r_2. בשני האיורים זה בבירור לא המצב. באיור 2 המחזיר שקרוב לצופה נמצא ישר מתחתיו, בעוד המחזיר שקרוב למקור מוסט ימינה ביחס למצב הסימטרי. לכן המחזיר שקרוב למקור יראה בהיר יותר (כי הוא קרוב יותר למצב של בהירות מקסימלית - חלוקה סימטרית בין ערכי http://www.codecogs.com/gif.latex?r_1 ו-http://www.codecogs.com/gif.latex?r_2 - שנמצא בדיוק באמצע בין המקור לצופה). באיור 1 קצת קשה יותר לאתר את המצב הסימטרי, אבל אפשר לחשוב על מצב שבו שני המחזירים נמצאים מאחורי הצופה, ומוטים באותה זווית ביחס לקו הראייה בין המקור לצופה (אבל לשני כיוונים שונים). ביחס למצב הסימטרי הזה המחזיר העליון מוטה כלפי הצופה והתחתון מוסט מהצופה, ולכן העליון ייראה בהיר יותר. אפשר לבדוק את הטיעונים האיכותיים האלו מספרית אם פשוט מודדים את http://www.codecogs.com/gif.latex?r_1 ו-http://www.codecogs.com/gif.latex?r_2 עבור שלוש נקודות לכל מחזיר (שני הקצוות והמינימום של http://www.codecogs.com/gif.latex?r_2, אם הוא נקודה שונה) ומחשבים את סכום המכפלות הרלוונטי.

מאיפה השאלה הזו? הגדרת השאלה חסרה מכיוון שהיא לא מציינת מה אופי ההחזרה/בליעה מהמשטח.

לגבי שאלה 3, נסתכל מה נדרש כדי לבנות את המצב ההתחלתי (קליפה כדורית מבודדת שחציה העליון טעון חיובית והתחתון טעון שלילית באותו מטען). ומה נדרש כדי לבנות את המצב הסופי (קליפה מוליכה במטען כולל 0) ממצב יסוד עם אותה אנרגיה - כלומר מצב של מטען נקודתי בודד q שאתה מקרב אליו מאינסוף קליפה כדורית. - כדי לבנות את המצב ההתחלתי (קליפה מבודדת), אתה צריך להשקיע עבודה מכיוון שהחצי הקרוב יותר למטען הנקודתי טעון חיובית, כלומר סה"כ הכח בין הקליפה למטען הוא כח דחייה. - כדי לבנות את המצב הסופי (עם הקליפה המוליכה) ברור שאתה צריך להשקיע פחות עבודה, כי החצי הקרוב למטען הנקודתי יהיה טעון שלילית, לא חיובית, וסה"כ הכח בין הקליפה למטען הנקודתי יהיה כח משיכה. לכן במצב ההתחלתי אגורה יותר אנרגיה אלקטרוסטטית מאשר במצב הסופי ואנרגיה הלכה לאיבוד בתהליך הקרינה.

- הפוטנציאל החשמלי הוא אנרגיה פוטנציאלית ליחידת מטען. אם תכפול את הפונקציה הזו בקבוע שלילי (המטען) תראה שעבור מטען שלילי לא מדובר בגבעה אלא בבור פוטנציאל; ומכיוון שהפוטנציאל סימטרי נובע שאם הוא שוחרר ממנוחה ב-x=a/2 הוא יעצור ויחזור כלעומת שבא ב-x=-a/2 (לפי העיקרון של שימור אנרגיה ותנועה בפוטנציאל חד מימדי שלומדים בפיזיקה 1) - השדה המגנטי של תיל הוא http://www.codecogs.com/gif.latex?B=%5Cfrac%7B%5Cmu_0I%7D%7B2%5Cpi%20r%7D והוא בכיוון מקביל לוקטור הניצב לשטח שאת השטף דרכו אתה מחשב, אז המכפלה הסקלרית נותנת לך 1. r נע בין 2a ל-3a (זה התחום המתאים למרחק של כל נקודה בתוך הלולאה הריבועית מהתיל). אם בזמן נתון המרחק של המוט מהנגד הוא http://www.codecogs.com/gif.latex?x(t) אז האינטגרל על הקואורדינטה הרוחבית באותו זמן הוא אינטגרל בין 0 ל-http://www.codecogs.com/gif.latex?x(t).

כן, אבל זה עובד? איך נקבע הציון של הפורום? איך אתה יודע שהוא גבוה?

שוב אני לא מבין את הערך הפרסומי פה :scratch:

לא, דורטומונד צודק. העברית באמת נחשבת להכי טובה. במיוחד במתמטיקה, אבל גם ככה.

א. לזכרוני http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Calpha_n אמור לייצג סדרת סופרמומים של הפונקציה הרציפה http://www.codecogs.com/gif.latex?%7Cf_n(x)%7C בקטע. אם המקסימום שואף לאינסוף אז זה אומר שבגבול הזה סדרת הפונקציות כבר לא רציפה בקטע. אני לא חושב שהטענה התיימרה להתייחס לסדרת פונקציות כזו. דרישת בסיס של כל הדיון בנושא התכנסות נקודתית בקטע היא שסדרת הפונקציות תהיה רציפה שם. ב. כש-n שואף לאינסוף שני התחומים הראשונים של סדרת הפונקציות שואפים לנקודה x=0. כך שאם יש בעייה כלשהיא בהתכנסות הנקודתית בגבול הזה, היא רק בנקודה הזו. על שאר הישר הפונקצייה שייכת לקטע השלישי והיא מתאפסת בו זהותית.

א. כן, אם כיוון השדה המגנטי לא ידוע. אם הוא היה ידוע אז השדה החשמלי צ"ל ניצב לשניהם. ב. אתה יודע שעבור גלים אלמ"ג http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Comega%20=%7C%5Cvec%7Bk%7D%7Cc התדירות אומגה נתונה ואת הגודל של וקטור הגל k ניתן למצוא כפונקצייה של מספרים (מרכיבי x ו-y) ורכיב z המבוקש. ג. אני מקבל את התוצאה שלך. אם פספסת משהו, גם אני פספסתי אותו ד. אפשר להגדיר כל מיני הגדרות שיהיו שימושיות בסיטואציות שונות. הנוסחא השנייה נראית לי שימושית יותר מהראשונה, כי וקטור פוינטינג משתנה בזמן ולכן מכפלה שלו בשטח תהיה בעלת משמעות פיזיקלית בנקודת זמן מסויימת בלבד (ההספק שעובר דרך השטח בנקודת זמן מסויימת, וגם זה רק אם השטח ניצב לוקטור פוינטינג). ההגדרה השנייה כמעט מתאימה להספק הממוצע שעובר דרך השטח, רק שאני חושב שצריך לעשות את המיצוע על האינטגרל המשטחי מסוג שני ולא ישירות על וקטור פוינטינג, אם לא רוצים להשתמש בקירובים בחישוב העוצמה.