מנוי
Members-
הודעות
474 -
הצטרפות
-
ביקור לאחרון
סוג תוכן
פרופילים
פורומים
לוח שנה
כל דבר שפורסם על-ידי מנוי
-
למה ממולץ למדוד את זמן המחזור של מטוטלת פיתול בין 2 אפסים של הזוית? למה זה יותר טוב מסתם לבחור 2 זויות שרירותיות ולבדוק ביניהם את זמן המחזור?
-
מש.ב במד"ר:http://i.imgur.com/AoZcDT0.png כן, המשוואה פתירה אנליטית. נתתי לך דוגמא למשוואה דומה שבה החסם הוא y=0.
-
ומה תגיד על המד"ר : http://www.codecogs.com/gif.latex?%20-%5Cfrac%7Bx%7D%7By%7D=%5Cfrac%7Bdy%7D%7Bdx%7D עם נקודת ההתחלה http://www.codecogs.com/gif.latex?y(1)=2 . קל לראות שפיתרון המד"ר הזה מוגבל על ידי הישר y=0. לי נראה שגם במקרה זה המצב זהה.לא?
-
האם פתרון מד"ר הבאה חסום על ידי הישר y=0: http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Cfrac%7By%5E2-1%7D%7By%7D*sin(x%5E3)=%5Cfrac%7Bdy%7D%7Bdx%7D נקודת ההתחלה http://www.codecogs.com/gif.latex?y(0)=-%5Cfrac%7B1%7D%7B2%7D כי מצד אחד, ככול שהפיתרון יתקרב לישר הזה, שיפוע הפיתרון יתקרב לאינסוף. מצד שני, אם שיפוע הפיתרון יתקרב לאינסוף לא יכול להיות שהוא חסום ע"י ישר אופקי כלשהו.
-
נניח אני אבחר תחום פשוט קשר שלא מקיף את הראשית,ואגדירו באופן הבא: כל XY כך ש X אינו שלילי או שווה לאפס,וגם Y נמצא בין מינוס אחד לאחד. כלומר אני מוצא מהתחום רצואה בעלת עופי 2 לאורך ציר X השלילי.כלומר התחום שלי זה: כל ערכי XY מלבד: (1>x<=0 && -1<y) ,&& הוא סימן ל"וגם". עכשיו על פניו יש לי תחום פשוט קשר שבו אני יכול להגדיר פונקציית פוטנציאל. אבל אם נניח אני רוצה לעשות אינטגרל קווי בין הנקודה (1,1) לנקודה (3-,1-). באיזה מבין 2 פונקציות הפונטציאל אני אמור להשתמש?
-
לא, אף פעם לא למדתי אותו. אני מנסה ללמוד אותו עכשיו.
-
אני שואל לגבי השאלה הזאת: http://i.imgur.com/Fm7RWLw.jpg ראיתי ברפרפס שהם הוכיחו שזה לא גל א"מ בזה שעשו מכפלה וקטורית בין 2 הוקטורים והראו שזה אפס. אז לכן שאלתי האם יש לוקטור הזה משמעות וקטורית כלשהי, ודרך הפיתרון הזאת נכונה?
-
https://books.google.co.il/books?id=r8I1gyNNKnoC&pg=PT297&lpg=PT297&dq=why+vp+equal+faraday+law&source=bl&ots=qQjI43rL2p&sig=RWeIO8RodxUHRY9V1KZvlUWA1DY&hl=iw&sa=X&ei=Xv73VPmdFMr5UPL8gKgI&ved=0CBwQ6AEwAA#v=onepage&q=why%20vp%20equal%20faraday%20law&f=false הם כותבים פה:" המתח חייב להיות שווה לכמ"מ המושרה כדי לשמור על השטף משתנה". קראתי את המשפט 50 פעם. אני לא מבין את זה.
-
האם בשביל למצוא למשל את הוקטור המאונך ל2 וקטורים שנתונים בהצגה הזאת, אפשר לכפול אותם וקטורית ואז לקחת את הוקטור המתקבל? כלומר אם לקחתי 2 פאזורים כאלה ועשיתי ביניהם מכפלה וקטורית וקיבלתי את הוקטור: (3,5+45i,2) אז אני אומר שהוקטור האנכי ל2 הפאזורים האלה הוא: (3,5,2) ואם קיבלתי 0, זה אומר שהם מקבילים? ומה הדין לגבי מכפלה סקלרית. נניח שעשיתי מכפלה סקלרית בין 2 פאזורים וקיבלתי: 3 או שקיבלתי 0 או שקיבלתי 2i או שקיבלתי 75+4i. מה זה אומר? האם 0 אומר שהם מאונכים?
-
עוד נקודה, נניח יש לי גל כלשהו שכופל וקטור: (i/sqrt(2),-i/sqrt(2),1) האם זה לא בעייתי שאורך של הוקטור שנותן לגל את הכיוון הוא אפס?
-
. שוב, אלו לא הדוגמאות מהבעיות שהבאת פה. הבאת פאזורים מרוכבים, לא מדומים. גם עם המקדמים הוקטוריים המדומים שלך יוצא שלכל רכיב עדיין יש חלק ממשי. רק שאם המקדם של הרכיב מדומה ייצא שהחלק הממשי יהיה סינוס דווקא, לא קוסינוס. זה מתאר התנהגות אחרת של הגל. אני מתחיל להבין,אז אם יש לי מקדמים מדומים אני אקח את הסינוס , ואם אין לי אני אקח את הקוסינוס, אז אני מקבל כמה פונקציות שונות שמתארות גלים לכיוונים שונים ,כן?
-
אין סיבה עקרונית שלא. כאמור, זה החלק הממשי שמייצג את הגל הפיזיקלי המדיד. לא הצבתי במשוואות מקסוול כדי לבדוק אם זה מסתדר ספציפית פה, אבל זה נראה סביר פשוט אני לא מבין, איך זה הגיוני שיהיה כיוון לגל ממשי כשהוא מדומה למשל מה הכיוון של הגל הבא,כלומר לאיזה כיוון פועל השדה: g(k*r-vt)*(32i,54,4i) ? אם התשובה היא לכיוון y, אז מה היה קורה שגם ל54 היה איזשהו מקדם מדומה?
-
יש שדה (וגם זרם) חלשים יותר. למה שזה ישפיע על הזרם? למשל בחוט חשמל אידיאלי אין שדה חשמלי(לפי חוק אוהם,כי ההתנגדות היא אפס), אך עדיין זורם בו זרם.
-
האם ייתכן פאזור עם מקדם מדומה שיהיה גם גל אלקטרו מגנטי? למשל האם ייתכן שהשדות הבאים הם גל אלקטרו מגנטי: http://i.imgur.com/lMCnkzP.jpg
-
קימו של הערך הממשי בפאזור מסמלת דעיכה ואם הוא לא היה קיים אז זה גל של קוסינוס רגיל? ומה קורה בעומק של יותר מ1 חלקי b? הזרם זורם ללא השדה החשמלי?
-
אני לא מבין איך הם מגיעים בשאלה הזאת למסקנה שהשדה המגנטי יכול לחתוך רק לעומק של 1 חלקי b. http://i.imgur.com/M7xoeX8.jpg http://i.imgur.com/I6fU0BL.jpg
-
אז למה טוב החלק המדומה של ההצגת הגל ע"י האקספוננט?
-
איך מתרגמים הצגה אחת להצגה השניה? הרי בביטוי עם האקספוננט מופיע i ובביטוי הרגיל של משוואת הגלים אין ביטויים מדומים.
-
שלום, אשמח אם מישהו יכול לעזור. מה זה אומר שלפונקצית הגל(לאקספוננט) יש לא רק רכיב מדומה אלא גם רכיב ממשי. מה זה אומר על הגל?
-
לא, לא רואים את הנוסחאות, יש איזה אייקון מוזר במקום
-
ראינו בהרצאה ששטף אנרגיה אלקטרומגנטית ליחידת שטח הוא מכפלה וקטורית בין השדה החשמלי והמגנטי. האם מכיוון שהשדות תלויות במערכת ייחוס, אזי הביטוי הזה ישתנה? כלומר מטלית ששכבה באור במערכת שבה היא נעה תהיה בטמפרטורה אחרת יחסית למטלית שהטמפרטורה נמדדת במערכת המטלית?
-
אני לא מצליח להוכיח שהביטוי f(r-vt)/r מקיים את משוואת הגלים בקוארדינטות כדוריות? אני מכניס אותו ללפליסאן של קוארדינות כדוריות ,וזה מנפח אותו לביטוי ענק שממש לא שווה לנגזרות שלו לפי t. משהו יכול להדגים איך לעשות זאת נכון? תודה.
-
אם הגדלים שווים זה לא אומר בהכרח שאין פה זרם בכלל?
-
http://hyperphysics.phy-astr.gsu.edu/hbase/magnetic/transf.html#c1 שים לב שמשום מה גם הכא"מ המושרה וגם המתח החיצוני שווה.
