Sweex

חח לא מאמין ששכחתי שהתחום של טטה הוא בין 0 ל- 2pi וניסיתי לנרמל - אינסוף עד אינסוף. טעות מפגרת. ואם אני כבר בשאלות מפגרות אתה יכול להסביר למה גם מורידים מהנרמול את האיבר e^(-ik*phi)dd?

אודי, אם אפשר עוד שאלה מאוד קצרה? יותר במתמטיקה פשוטה האמת בשאלה הזו נתון לי ההמילטוניאן בתלות בזווית פאי ומבקשים למצוא ע"ע ומ"ע. הכל טוב ויפה. עשיתי בדיוק כמו בפתרון פה ולא הבנתי רק דבר אחד. למה מתנאי נרמול נפטרים מהאיבר e^(-ikx)ddd? ואיך מתנאי המחזוריות מתקבל הפקטור נרמול של 1 חלקי שורש 2*pi? זה קשור להתמרת פורייה?

אהההההה גם ה- Hij וגם הפיי j בסכומים הם סקאלרים ... למה למען השם לרשום את זה ככה? זה מבלבל נורא....

ז"א שאם אציב פורמלית הכל ואקבל סכום מ- 1 עד 3 על קט i כפול המכפלה של Hij כפול phi(alpha)ddd אז אפשר להחליף הכל במטריצה והווקטור? אני מבין מה אתה אומר, וזה הגיוני בהתחשב בעובדה שניתן לייצג אופרטור כסכום על שני אינדקסים של מכפלת קט ברא כפול קבוע. גם זאת הדרך בה הלכתי בהתחלה אבל אני לא מצליח להבין משהו.. העניין הוא שאני לא מבין למה ואיך אני אמור להבין את זה מהדרך הפורמלית בתרגיל הזה. הרי אפשר לבטא אופרטור בבסיס עצמי בתכל'ס כסכום של מטריצות (פיצול היחידה כפול ערך עצמי).

אה.. אוקיי. חושב שהבנתי. אני עושה הכל נכון רק מכיוון שהמטריצה והוקטור אינם תלויים בסכימה אז בתכל'ס אני יכול להוציא אותם ואז לצמצם את שלושת הוקטורים (ששונים מ-0 כי הם מרכיבים מצב עצמי של המילטוניאן שמצב היסוד שלו בהכרח גדול מ- 0). אז מתקבל לי אופרטור Hij כפול וקטור פי = ע"ע ij (האנרגיה) כפול פסי אלפא. סתם טעות שלי.

אני יודע איך עובדים עם הייצוג המטריציאוני. אני רק לא הבנתי למה כאשר אני עובד לפי ההגדרה של מצבים עצמיים וע"ע ומתקבל לי הסכום של שלושה וקטורי i כפול הוקטור שמתקבל למעלה כפול קבועים אני מתעלם מהכל מלבד המטריצה Hij כפול הוקטור phi(alpha)ddd? למה להתעלם מהקבועים זה ברור אבל למה מהסכום? על i? או שלא הבנתי פשוט את הניסוח והמטריצה היא ההמילטוניאן.. אבל אם ככה למה אני מתעלם מהסכימה של וקטורי קט j... מה אני מפספס פה?

בתכל'ס זאת שאלה דיי פשוטה אבל אני לא מבין מה הם עשו בפתרון.. אני עשיתי את זה לפי ההגדרה: H\psi>=En|psi>ddd הצבתי את כל הנתונים, כפלתי את הוקטור במטריצה ובסוף קיבלתי h0*sum_of_i(Hij*phij|i>=En|i>ddd איך הם הגיעו מזה לחישובים השלהם? לא מבין מה הם עשו :\

ובכלליות, איך אני מוצא זווית מרחבית?

השאלה טייק #2...

השאלה

היי. זאת שאלה פשוטה והשאלה היא טכנית: החישוב הוא של התפלגות בולצמן שהיא קבוע Ae^(-E/Kb*T)dd וההסתברות היא אינטגרציה של של ההסתברות להמצא במצב אומגה. אני מתבלבל בדבר כזה: הזווית בין השדה המגנטי למומנט דיפול (הערך של האנרגיה של כל חלקיק) שווה ל- cos(omega)ddd? או רק omega? זאת שאלה חדוואית שאני קצת הסתבכתי איתה.

אהה... אני מסתבך עם נוטציית דיראק מאוד וכל פעם שנדמה לי שהבנתי אותה צץ משהו קטן שמבטל לגמרי מה שחשבתי שהבנתי. אוקיי, אז בנוטציית דיראק קט וקטור הוא תמיד וקטור יחידה? וזאת כי כל מצב פיזיקלי במע' הוא אורתונורמלי לשני? יש מצב שיש לך אולי איזה סיכום טוב לכל זה? כי אחרי קריאה של כל הנושא בכהן טנוג'י ועכשיו כשאנחנו כבר בתנע זוויתי אני עדיין מרגיש שאני מסתבך נורא בנושא הזה שהוא בתכל'ס לא כזה קשה ... סתם מתבלבל כל הזמן.

זאת שאלה דיי בסיסית שלצערי אני לא מבין מסיבות אלו ואחרות. סעיף ד' בתרגול מוצאים את הע"ע שהם 1, 1- ומלכסנים את הבלוק הלא מלוכסן באופרטור B ומתקבל מה שמתקבל. אני לא מבין שני דברים ראשון זה מה זה אומר קט ווקטור שבתוכו מס'? (זה וקטור יחידה כפול מס'? או ייצוג של וקטורים של מרחב R3 כפול מס'?) דבר שני למה מבטאים בכלל ככה את הו"ע? אני יודע שזה חומר שאמור להיות נורא פשוט אבל לצערי לא ממש עברתי על זה טוב ואני קצת מסתבך עכשיו.

k1z נמצא הוא למעשה k1 והוא שווה ל -k0. זה אומר ש- k0 על ציר Z, לא? או שאני ממש טמבל ושכחתי חשבון של כיתה ח'?

זאת שאלה ממש פשוטה, אבל יש פה משהו כנראה מהותי שלא הבנתי (או אני סתם טמבל שלא מבחין בזוויות). למה k2z ו- k3z שווים ל- k0Cos(alpha)ddd ולא k2z=k3z=k0/cos(alpha)ddd ? בעצם, למה אני משתמש במקרה הזה בתור ציר Z כיתר במשולש ולא כמו בד"כ שהיתר הוא הוקטור? זאת שאלה כנראה דיי מפגרת, אבל לפעמים גם צריך לשאול שאלות מפגרות כדי להבין ...

יש, גם שאלתי אבל ההסברים פה יותר מובנים לי מאשר כשאני מבקש עזרה ממתרגל. ספציפית את זה שאלתי ונשארתי עם אותה הבאת גוף כמו הסמיילי ששמת. בכלליות , יש לי בטן מלאה על הקורס והזה והדרך בה הוא מתנהל ... אבל זה כבר לא לפה.

תודה :) אני מצטער שאני חופר עם השאלות האלה אבל כצפוי יש לי עוד שאלה, הפעם בנושא תיאום אימפידסים\החזרות עכשיו, זה משהו דיי בסיסי שאני פחות או יותר מבין אבל העניין הוא שאני מרגיש שאני לא ממש מבין את הפיסיקה פה. ספציפית זה אני לא מבין לא ממש מבין למה משווים בין מהירויות הגלים הנסוגים והנעים כפול אימפידנס התווך למהירויות האלו כפול אימפידנס ה- damper. מה זה תכל'ס אומר מבחינה פיסיקילית? אני מבין שהמנחת מגיב מתכונתית לגלים אבל לא מצליח להבין למה יש שיוויון, ממה הוא נובע ולמה הגל החוזר מהמנחת מפעיל כוח חיובי על החוט אבל הגל החוזר שהמנחת יוצר מפעיל כוח שלילי. בכלליות , אני קצת מסתבך פה.

טוב, לא משנה. עוד טיפה חשיבה והבנתי את זה. אני גם יכול לראות בשרטוט את הנקודות מקסימום של הסינוס השני והן אלו שנחתכות במוד n=2 . יוצא לי מחזור וחצי של מוד b בחצי מחזור של מוד a אז יוצא לי בתכל'ס אורך גל של L/3 אז זה אומר שהמוד הוא 6.

לא ממש הבנתי למה נקודות החיתוך עם הסינוס הראשון הם האפסים של הסינוס השני. בתכל'ס אם מציירים את המודים אז זה קל לראות ש- n=6 חותך 5 פעמים, אבל לא נראה לי שזה ממש יועיל אם ישאלו אותי על מודים גבוהים יותר..

אם אפשר אז יש לי עוד שאלה. בשאלה הזו, אני לא מצליח להבין איך הם הגיעו למסקנה ש- mb=6. ma קל לראות\לחשב אבל mb? יש לי איזו דרך לחשב את זה או שזה נטו אני אמור לקלוט מהשרטוט?

זה נובע מ- kx^2+Ky^2=Constant אז רק היקף.

ואם אפשר אז עוד שאלה. במידה ואני מקבל את זה, למה אם יש לי טבעת במרחב התדר המרחבי אז אני אקבל במרחב הרגיל טבעות דועכות (פונקציית בסל)? זה לא ממש מובן לי מהטרנספורמציה.

לא מבין למה בכלל לעשות את כל הסיפור הזה עם הטרנספר פאנקשיין והסיבוך עם התמרת פורייה. הרי כל המטרה היא למצוא את Z בכל נקודה בהינתן התדירות המרחבית ב- x ו- y והשדה ב- z=0. למה אי אפשר פשוט להשתמש בפתרון פאזורי לגל נע? ולהגדיר את הפאזה בצורה הרגילה wt-kx זה בגלל שאני לא יודע מה התדירות בזמן? או שיש סיבות אחרות שעדיף לעשות את זה?

אני בכלליות נורא מסתבך עם כל הנושא הזה של גלים א"מ. יש את כל הקטע עם פונקציית התמסורת שאיתה אני יכול למצוא את את ה- E בכל Z נתון בהינתן שיש לי את המידע ב- z=0. מצד אחד זה הפונקציית תמסורת כפול E(x,y,0)ddd נותן את E(x,y,z)dd אבל מכיוון שפונקציית התמסורת היא פונקצייה של תדרים מרחביים בכיוון X ו- Y אני צריך לבצע טרנספורם פורייה הפוך בכלל לפונקצייה E(Kx,Ky,Z)ddd כפול פונקציית התמסורת כדי למצוא את את הביטוי המרחבי. זה מבלבל ואני לא ממש מבין למה זה בכלל נעשה ככה :(

יש גם פתרון פאזורי מהצורה הרגילה של אקספוננט מרוכב והפאזה היא kx-wt כאשר k הוא בעל שלושה רכיבים. ו- Quatze, נראה לי גם שלזה מה שהוא התכוון.