ranglad

אתה קצת מתעסק יותר מדי בהגדרות, אלה רק מילים. מה שבאמת מעניין אותך הוא ששדה אלקטרוסטטי הוא משמר כי אז אתה בכלל לא צריך לבדוק את הרוטור וזה חוסך לך עבודה ולכל שדה אחר אתה צריך לבדוק את הרוטור. אם יצא רוטור 0 אז השדה הוא משמר ואם לא אז הוא לא משמר וזהו. השאלה שלך היא יותר בסגנון חדו"א "הוכח או הפרך" ולא שואלים דברים כאלה בפיסיקה. אולי יש שדות כאלה מבחינה מתמטית, אני בספק אם הם פיסיקליים אבל לך תדע - בכל מקרה, לא רלוונטי לקורס שלך.

מה שרשמתי קודם לא היה נכון, בשאלה 2 הם מחפשים את כל הישרים שהם בעצם בכיוון שיצא לך בקרוס אבל מוכלים במישור. בשביל שישר יהיה מוכל במישור הוא צריך להיות ניצב לנורמל של המישור. אז תבדקי את המכפלה הסקלרית של הנורמל והכיוון שיצא לך תקבלי שהיא שונה מאפס כלומר אין ישרים שמקיימים את שתי הדרישות.

אני רק רוצה להעיר שלא היינו חייבים להניח שיש פוט' אפס באינסוף, היינו יכולים להגיד שיש פוטנציאל של 10 סטאטוולט שם או 300 או מה שבא לנו, אבל הקונבנציה שעובדים איתה אומרת 0 באינסוף.

נו אז הם טעו בקבוע, לא באמת אכפת לפיסיקאים משטויות כאלה :)

אני חושב שאפשר להניח שבאינסוף הפוטנציאל הוא 0, אחרת לאנראה לי שאפשר לעשו תכאן יותר מדי. כמו שאמרת, אתה משתמש בסופרפוזיציה ואז מה שנשאר לחשב זה את הפוטנציאל שיוצר כדור טעון בצפיפות שלילית אחידה במרכזו, אבל בשביל לעשות את זה צריך איזשהו פוטנציאל ייחוס, שבתת בעייה הזאת לא מוגדר לך. אם יש לך נסיון לבזבז אז הייתי מניח שהפוטנציאל באינסוף הוא 0 ומחשב משם את הפוטנציאל במרכז לפי מינוס אינטגרל על מכפלה סקלרית של השדה עם אלמנט המרחק (לא לשכוח שהשדה בפנים הכדור ובחוץ הכדור הוא שונה לפי חוק גאוס) ואם אין אז הייתי שולח מייל למתרגל כי זאת שאלה לגיטימית לדעתי.

זה בהחלט מעניין אותי , תודה על העצה

נראה לי שזה היה chip design אבל לא לגמרי בטוח - לבן אדם שראיין אותי קראו אבי קובקס - אל תשלחו אותו לימי זרקור יותר חחחח ולגבי השאלה שלי?

יש למישהו רעיון לאן לנסות להתקבל במטרה להתחיל לעבוד בקיץ או תחילת סמסטר חמישי אם אני בחשמל-פיסיקה סמסטר רביעי כרגע, ויותר מתחבר לקורסים הפיסיקליים בינתיים? הייתי לפני כמה ימים ביום זרקור של אינטל ולא הלהיב אותי במיוחד איך שהם תיארו את מה שהם עושים שם, אבל מצד שני לא באמת הבנתי מה המשמעות של מה שהם מתארים לי.

המרצה האחראי היה אהוד בכר, והוא גם המרצה האחראי הסמסטר הקרוב. הטעות הגדולה שהם עשו בקורס היא שהתרגילי בית שלנו היו כמעט זהים לתרגילים של 1מ' - כלומר לחשב תשובה סופית וזהו, אבל בבחינה עצמה הרמה של השאלות היתה הרבה יותר גבוהה. עוד טעות היא שהם לא עשו בוחן אמצע, ושיעורי בית היו בחובת הגשה אבל בלי מגן, כלומר הבחינה היוותה 100% תקף מהציון - וזה חלק מההסבר לפקטור הנדיב. היינו סטודנטים בסמסטר ראשון ולא הבנו כמה חשוב בוחן אמצע, אפילו לא בשביל המגן, אלא בשביל להבין את הסגנון של המרצה. בנוסף הבחינה היא פתוחה לגמרי ולא אמריקאית אז לא היו בחינות במתכונת זהה ללמוד מהן, והש"ב לא שיקפו את הבחינה, כאמור. קיבלתי ציון סופי 79 אחרי המועד א' וברחתי כל עוד נשמתי בי - לא מסתכל אחורה לרגע. האונס הראשון שעברתי בטכניון. אחרי זה כבר בא בירק וספרתיות שלו וסמסטר אחריו חדו"א 2ת' עם רועי משולם (מועד א' ו-ב') אז כבר התרגלתי. כל סמסטר מסתבר שיש את המרצה או שניים התורנים שדופקים בחינה מהגיהנום. ייאמר לזכותו של אהוד בכר שהוא כן העביר את ההרצאות בצורה מעניינת וטובה, התלונות שלי הן רק לגבי הבחינה וההכנה אליה. אה וסתם קוריוז כדי לסגור את כל העסק - פיסיקה 2פ' לעומת זאת הועבר ע"י ג'ף סטיינהאור שידוע במבחנים הקלים שלו - הממוצע במועד א' של הבחינה היה 75 (אני חושב שאפילו לפני מגן אבל לא בטוח), בכל מקרה זה נחשב ממש גבוה. הממוצע של פיסיקה 2ממ' היה לעומת זאת כרגיל באזור ה 60. ברוך הבא לתואר בהנדסת קורסים

משהו חשוב לגבי פיסיקה 1פ' בתור אחד מהמחזור הראשון של הקורס הזה פיסיקה 1מ' משמעותית יותר קל מ 1פ', ברמה שיכולה להתבטא ב 20 נקודות בציון שלך במקצוע. המבחן קשה מאוד, את מועד א' פיקטרו ב 25% ואת מועד ב' ב 15% (אנשים כנראה היו יותר מוכנים, הוא לא היה יותר קל ממועד א'). לעומת זאת, החומר שנלמד הוא לא רב יותר או משמעותי יותר מהחומר שמכוסה בפיסיקה 1מ'. ההבדל הוא שפיסיקה 1מ' לא מספיקים לכסות טוב את כל החומר של הקורס (ולכן מומלץ פשוט לראות את ההרצאות בוידאו וגם את התרגולים שהם כפולים באורכם מהתרגולים הפרונטליים הרגילים). ההמלצה שלי עבורך היא לעשות 1מ' ואז אם אתה מחליט לעבור גם לפסיקיה כנראה לא יעשו לך בעיות (שווה לשאול בכל מקרה במזכירות) אבל אפילו פיסיקאים שנכשלו ב 1פ' וצריכים לחזור על הקורס אישרו להם לעשות 1מ' במקום לחכות שנה ל 1פ' אז הפקולטה די גמישה בנושא.