radagast

באג? http://forums.techstud.net/index.php/topic/11484-%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%A4-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9/

אני נוטה לחשוב שאתה צודק

אה, אני חושב שפעם נכנסתי דרך האתר ולא שילמתי, אבל לצערי אני לא זוכר בוודאות.

אם אתה מלגאי אני די בטוח שזה לא עולה, אתה מבקש מהמזכירה והיא שולחת לך.

מה השאלה?

כלום 8-[

אולי תברר האם שעות ההרצאה לא חופפות, וזה יבטל לך חלק מהאפשרויות ...

בקיץ יש 7 שבועות ולכן העומס הוא כפול; פי 2 הרצאות, תרגולים וש"ב. זה אומר שקורס כמו חדוו"א שהוא 5-5.5 נק' הוא באופן מעשי 10-11 נק' והעומס בהתאם. זה אומר שאם תקח חדווא ועוד קורס יש לך כבר עומס של סמסטר שלם, שזה אפשרי אם אתה מקדיש לזה את כל הזמן ולא יוצא לחופשות / עובד תו"כ. היתרון בקיץ זה שהכל אינטנסיבי ואתה לא מספיק לשכוח את השיעור הראשון עד המבחן; החסרון הוא שאסור לך להפסיד הרצאה או הגשות ש"ב כי אפילו יום יחיד הוא קריטי גם מבחינת עומס התוכן וגם מבחינת הזמן שיש לך להשלים אותו.

זו רק דוגמא, http://en.wikipedia.org/wiki/Power_rule

יש לך 4 אפשרויות למה שיש בכד ואתה יודע את ההסתברויות לכל אירוע (לבן-לבן-שחור, לבן-שחור-שחור וכו'). עם החלקה או הסתברות שלמה אפשר למצוא בנפרד את התוחלת לכל אחד מהאירועים. פתרון: יש 4 אפשרויות: 000, 001, 010, 011 כאשר 0=לבן. באפשרות הראשונה, תוחלת מס' הביקורים הוא 1 כי בטוח נוציא לבן. באפשרויות השניה והשלישית, יש הסתברות 2/3 לביקור יחיד והסתברות 1/3 לשני ביקורים (כי אם הוצאנו את השחור בפעם הראשונה, בטוח שנוציא את הלבן בפעם הבאה). באפשרות הרביעית, יש הסתברות שליש לביקור יחיד, ואז הסתברות 2/3 כפול חצי ל2 ביקורים, והסתברות זהה ל-3 ביקורים. מחשבים את התוחלת ומקבלים שתוחלת מס' הביקורים היא 1 + 4/3 + 4/3 + 2. כשנפעיל הסתברות שלמה מקבלים שצריך להכפיל את הסכום ברבע.

http://www.graduate.technion.ac.il/HEB/Quistions/Common_quistions.asp

מקסימום בין מה למה?

אם אתה רוצה שהוא יהיה 0 אתה צריך לכתוב int k=0, t=0. כרגע זה מאפס רק את t.

אני לא מדמחניק, אבל נראה לי שזה חוקי לקדם, כלומר זה כמו שפשוט תגדיר משתנה עם ערך כלשהו, וכל עוד לא קראת ממנו או כתבת אליו לא עשית שום דבר לא חוקי.

לא נראה לי שq++ עושה משהו כי זה לא נשמר ביציאה מהפונקציה.

סמסטר קיץ הוא סמסטר רשות ורוב האנשים לא לוקחים בו קורסים. זה מיועד להשלמות כי הוא לא נמנה במניין הסמסטרים. שכר הלימוד הוא כפול (כ500 שח לנק') ונפתח מס' מצומצם של קורסים (בד"כ קורסי יסוד גדולים ומעבדות). אתה בהחלט יכול לקחת את הקיץ ולטוס לחודש לאן-שהוא.

יש לך שאלות כלליות, הייתי מתחיל מלקרוא פה את המידע למועמדים: http://www.graduate.technion.ac.il/heb/ בעקרון צריך להחליט האם אתה עושה תואר עם תזה, ואז יש לך 19 נק' של קורסים + מחקר (שזה החלק העיקרי), או אם אתה עושה תואר בלי תזה, ואז זה כ-40 נק' וקונספט דומה יותר לתואר ראשון.

אני מנחש שלא "מלמדים" פסקל אלא זורקים עליהם תרגיל בית ומזכירים כל מיני שפות בשביל לתרגל עקרונות.

לא. כן.

1. שים לב שבמדמח המצב הוא כזה: מעל ממוצע מסוים תתקבל כמלגאי. אם יש לך ממוצע הרבה יותר גבוה - תתקבל כחיצוני. מדוע? כי הטענה היא שמלגאים מצליחים ללמוד כמו שצריך, ואילו כשאתה עובד במשרד מלאה (או כמעט מלאה) בתעשיה - אתה זונח את התואר וזה לא שווה להם. הם נותנים את האפשרות להיות חיצוני רק אם הממוצע שלך מספיק גבוה. 2. הצעת מחקר שווה כמה נקודות "ממוצע". אני מניח שאם תבוא למנחה עם ממוצע 75 הוא פשוט יטה לא להסתכל עליך, אבל אם יש לך ממוצע גבולי אז כן. כמובן שהצעת מחקר זה סיפור ולא עניין של מה בכך.

אני לא מהפקולטה אז קח בערבון מוגבל. באופן כללי, שאלות כאלו הכי טוב להפנות למזכירת מוסמכים בפקולטה. 1. אם יש לך ממוצע מספק, קודם תתקבל ותהיה מלגאי, ואז תצטרך (בסמסטר-2 הראשונים) לחתום עם מנחה. הוא בתורו יסתכל על הממוצע והקורסים אם ירצה. 1.5. לא כל דוקטור (יש גם סתם דוקטורים שחוקרים אבל לא מקבלים סטודנטים) אבל כל פרופ' כנראה שכן, וגם ד"ר חבר סגל ברמה כלשהי (נראה לי שהיום קוראים להם פרופ' משנה אז). שים לב שיתכן ויש מגבלה על מס' הסטודנטים פר פרופ' כך שלא כל אחד מהם יהיה זמין לך. יתכן שגם חלק יצאו לשבתון וכו'. 2. http://www.cs.technion.ac.il/he/graduate/catalog/comment/catalogue10-11-he-admission.pdf 3. בממוצע נמוך יותר יש וועדה, ואז היא מחליטה האם זה נמוך מדי או שזה גבולי. במקרה השני יתכן ותצטרך להתקשר עם מנחה לפני הקבלה הרשמית.

x ו-y יציינו שני אינדקסים שיצביעו על מקום מסוים במערך, כאשר x יהיה תמיד לפני y. אפשר להבין את זה מכך שx נקבע ל-0 ו-y נקבע לn-1, וכן מכך שהתנאי בwhile הגדול הוא שx<y. ה-while הפנימי פועל כל עוד שארית החלוקה ב-z היא 0, כלומר כל עוד האיבר מתחלק ב-z. אז כל עוד האיבר מתחלק בz ללא שארית, מסתכלים על האיבר הבא. באופן דומה, בשורה הבאה, ככל שהאיבר שהפעם משאיר שארית בחלוקה בz, נסתכל על האיבר הקודם (האינדקסים x,y יתקרבו אחד לשני). לאחר שנתקלנו באיבר שלא מתחלק ב-z מצד שמאל (ע"י X) ובאיבר שמתחלק ב-z מצד ימין (ע"י Y), שתי הלולאות הקטנות הסתיימו ונבצע החלפה בין האיברים. למשל, הצעד הראשון שנעשה על b הוא הבא: הפעם z=3 ולכן נדבר על שארית חלוקה ב-3. 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 0 9 2 3 4 5 6 7 8 1 0 9 2 3 4 5 6 7 8 1 0 9 2 3 4 5 6 7 8 1 0 9 2 3 4 5 6 7 8 1 0 9 6 3 4 5 2 7 8 1 . . . כאשר כל שורה מציינת שינוי במערך, המודגש הוא המיקום של X והקו התחתון הוא המיקום של Y. בין שורה 1 ל-2, X מתקדם. Y לא מתקדם כי 9 כבר מתחלק ב-3 ואז מתבצעת החלפה (שורה 3). לאחר מכן, X מתקדם עד ל-2 שאינו מתחלק ב-3, וY מתקדם עד ל-6 שכן מתחלק ב-3. לאחר מכן ישנה החלפה בין 6 ל-2. וכן הלאה.

צריך למיין את התווים במחרוזת כאשר אסור למספר האיטרציות בלולאה להיות תלוי באורך הקלט, וכן אסור שמשתני עזר יהיו תלויים באורך הקלט אלא קבועים מראש. השיטה שבה משתמשים פה היא לעבוד תחת ההנחה שאם מדובר במחרוזת, אז היא מערך של chars שהטווח שלו הוא בסך הכל 0 עד 255 (בunsigned), או שבסך הכל יש לנו 256 תווים אפשריים. המיון מתבצע באופן הבא: ראשית, מגדירים מערך באורך 256 (N) שהתא ה-i בו יכיל את מס' ההישנויות של תו מספר i במחרוזת. שנית (המחרוזת הראשונה): עוברים פעם אחת על המחרוזת. לכל תו בה, מעלים ב-1 את המקום ה- s ddd במערך, וזה נכון כי בC התו הוא לא יותר מאשר מספר בין 0 ל-255 אז אפשר להשתמש בו כך או כך. כעת יש לנו כבר את התווים שהיו נוכחים במחרוזת s המקורית, עם מספר החזרות של כל אחד מהם. בלולאה השלישית, משתמשים במערך שיצרנו ודורסים את s באופן הבא: עוברים לפי הסדר על התאים במערך שיצרנו, ומדפיסים ב-s תו כמספר הפעמים שהוא מופיע (זו הלולאה הפנימית).

נניח שיש מספר, 1234567 הפעולה %10 נותנת את הספרה הפחות משמעותית (שארית חלוקה ב-10, בדוגמא זה 7) ומוסיפה לסכום. לאחר מכן, היא משמיטה את הספרה הזו מהמספר (מחלקת ב-10 ומחזירה את החלק השלם) וחוזר חלילה. לכן בסופו של דבר נסכמות כל הספרות עד שהמספר נגמר. לבסוף מוחזר 1 אם שארית החלוקה ב-2 היא 0, כלומר המספר שמהווה את סכום כל הספרות הוא זוגי.

בשאלה הראשונה מדובר על הזמן שעובר בין אירועים, שהוא סכום של משתנים מקריים שווי התפלגות ואקספוננציאליים. בשאלה השניה, זה בכלל לא קשור לתהליך פואסון, אלא השאלה היא מה ההסתברות שאם נגריל מטבע לא הוגן עם סיכוי הצלחה 0.7, נקבל הצלחה בשלוש הפעמים הראשונות.