cgp

אחת המטרות בניסוי זה לאמת את חוק גאוס (אך בדרך יש חישובי שדה, שיש להציגם את השגיאה), מחשבים שטף של שני מסלולים שונים, ורוצים להראות שהוא כמעט זהה (אין תלות במסלול).

כפי שאמרתי, אני עובר לאורך הסקלות ומבצע מדידות של המתח שהמתקבל בכל נקודה (אין צורך להתייחס למיקום, ולכן גם אין צורך בהצגת גרף). למשל יש לנו מעגל, אז עוברים מסביבו, ובכל נקודה נמדד המתח ומחושב השדה (עפי הפרשי דלתא x שנחשבים כקבועים), כלומר האלמנט היחידי שמשתנה הוא רק המדידה של המתח. לכן אני לא יכול לענות לשאלתך, כי אני לא ממש מבין את משמעותה, תנסה לראות אם אתה מבין מהתיאור שתיארתי את הדרך המתאימה כאן (ואיך אתה מגדיר זאת - מושגית)

מהתחלה רציתי רק ערך אחד של שגיאה (בשביל השדה הכולל), אבל אמרת בתחילת השרשור שזה בעייתי. לכן, אני מבין שכן צריך לחשב את השגיאה הנגררת , ולקחת סטיית תקן של הממוצע כמו שאמרת (כי קצת לא ברור למה בציטוט שלעיל, כתבת שאין צורך בחישוב שגיאה נגררת של כל מדידה, שהרי בדיוק מזה התחיל כל השרשור הנ"ל)

יש לוח מוליך, ומעליו מולבשת שבלונה של מסלולים שונים. בכל מדידה של המתח, יש סקלות בעלות גודל זהה (יחסית), ויש למדוד את המתח בכל סקלה וסקלה (של היקף הצורה) . כמובן שבכל מקום יוצא (לרוב) ערך שדה שהוא שונה, ותלוי במתח שהתקבל באותה הסקלה.

לפי התשובה האחרונה שלך, אני חושב שלא בטוח שהבנתי את השאלה ששאלת לגבי השדה.

הוא תלוי מיקום (אבל זה די ברור מהשאלה, לא?) ומה אז אני כן יכול לעשות על מנת לחשב שגיאה עבור השדה הכולל (כמו שהצעת בהתחלה, לקחת מקסימום, או שיש עוד אפשרויות ) ?

שאני מזין נוסחה לאקסל ומעתיק לדוח, חישובי השגיאות יופיעו בסימן שלילי עבור שדה שהוא שלילי (שוב למרות ששגיאה מנוסחת כפלוס מינוס). השאלה שלי, האם נהוג להשאיר סימן שלילי בעמודה (של השגיאות), או שזה (גם נכון) לקחת את ערך המוחלט של השגיאה שהתקבלה, וכך הציג את עמודת השגיאות ? ומה לגבי : בנוסף, אם אני רוצה את ערך השגיאה עבור השדה הכולל, אז האם זה יש חשיבות לאם אני לוקח את ממוצע השגיאות, או לוקח את שורש ריבועי השגיאות בחילוק של מס' המדידות?

למרות שהביטוי של שגיאה מנוסח כ- פלוס מינוס, אז כאשר מחשבים את הביטוי לפי הנוסחה (6, או כל אחת אחרת), נהוג להשאיר את זה שלילי (במידה ויוצא, למשל עבור ערכים שליליים של השדה), או שזה גם נכון (ולא פוגע בנכונות) לקחת את הערך המוחלט תמיד (למרות שזה לא חלק מהנוסחאות ? בנוסף, אם אני רוצה את ערך השגיאה עבור השדה הכולל, אז האם זה יש חשיבות לאם אני לוקח את ממוצע השגיאות, או לוקח את שורש ריבועי השגיאות בחילוק של מס' המדידות?

מה שאמרת נכון אבל עבור פקטור של 1 שאז יוצא 6.48, ואם הפקטור הוא שורש 2 יוצא 9.17.

עוד דבר קטן: אם אני מחליט לחשב את השגיאה עבור כל מדידה לפי נוסחה 6, סדרי הגודל שלה לא נראים נכונים, לעומת זאת אם למשל אני לא כופל את הביטוי בחלק של ה-F, סדר הגודל נראה תקין. לדוגמא: עבור מדידה של דלתא v של 0.31 וולט (וחישוב שגיאה של 0.01 וולט במכשיר המדידה) דלתא x שהוא 0.007 מטרים (שגיאה של במטרים 0.001) השדה (ביחידות של v/m) הוא 44.28571429 בלי המכפלה (ב-F) יוצא 0.149964425 ועם הכפל: 6.641281672 מה לא בסדר כאן ?

כן יש דברים שבינתיים קצת נשכחו. זה פיסיקה 2. תודה לכולם על העזרה.

נניח וחישבתי את הסכום של שדה החשמלי כפול דלתא L (יחידות של מטרים) האם אפשרי להגיד: שאם יחידות השדה הם v/m ושל המרחק L הוא m, אז כיוון שהיחידות של הסכום היא v, אז אי הודאות של הסכום הזה הוא זהה לזה של v (אותו v שכתבתי בתחילה ההודעה)?

נניח ואני מעוניין לקרב את השגיאה לגודל קבוע שלא תלוי במדידה כלשהי. אילו הנחות (הכי פשוטות שיש) אפשר להניח כאן (בהתאם לנתונים שסיפקתי) ואולי (אם ניתן) מבלי לקחת בחשבון את סדרת המדידות עצמן, אפשר להניח על מנת לקבל גודל קבוע שכזה?

השגיאה כאן (בדוגמא שלך) תלויה במדידה עצמה, היא לא יכולה להיות גלובלית (כמו עבור סרגל, רב מודד וכו') וזהה לכל מדידה שהיא?

הרעיון היה לאמת את חוק גאוס. נעשו מדידות של מתחים (עם אי הודאות שתוארה קודם) בשני מסלולים (אחד מעגלי ואחד מלבני), כאשר המדידה בוצעה במרחקים קבועים דלתא x (עם אי הודאות שתוארה קודם) לאורך המסלול (או יותר נכון מסביבו) . עכשיו יש בין היתר צורך לחשב את אי הודאות של השדה החשמלי, אך כפי שזה נראה יש קושי במקרה הנ"ל לבצע זאת.