abcdabcd

שאלה, איך אפשר להראות שמטריצה והטרנספוז שלה לא בהכרח דומות? הן מקיימות את כל התנאים ההכרחיים, אותו פ"א, אותם ע"ע, אותה עקבה, אותו דטרמיננט, אותה דרגה.. אז איך מראים שהן לא בהכרח דומות?

לא הבנתי בשאלה הזאת את סעיף ד'. בתשובות התשובה היא לא, כלומר לא קיים שדה G כזה. השאלה שלי היא למה? ידוע שחייב להתקיים שאם שדה כלשהו שייך ל-C 2, אז הדיברגנץ של הרוטור יהיה 0, אבל כאן אין בעיה עם זה, הדיברגנץ של F הוא אפס. אז למה לא קיים שדה כזה?

התשובה הייתה מה שאמרת, שהוא משמר כיוון שהכח ניצב למהירות ואז העבודה שווה ל-0.

האמת שכן, זאת שאלה שהופיעה במבחן, האם כוח לורנץ משמר, וניסיתי להבין את הדברים מתקשרים בין פיזיקה לחדו"א.. תודה.

אוקיי.. אז לגבי לורנץ, מחדו"א אני יודע (שבמידה והכל גזיר ברציפות והתחום פשוט קשר), אז השדה משמר אם ורק אם הרוטור שלו מתאפס. אז אתה אומר שכח לורנץ הוא משמר, אז אני צריך לבדוק את הרוטור שלו או את הרוטור של השדה?

יש משהו שאני לא מבין.. בחדו"א 2 כל עיניין השימור ואנרגיה פוטנציאלית מתייחס לשדות. כלומר השדה הוא משמר, הוא זה שמבצע את העבודה, הוא נגזר מפוטנציאל סקלרי וכו'.. ובפיסיקה מתייחסים למי שמשמר ולמי שמבצע את העבודה לכוח. ואני לא מצליח להבין למה אני צריך להתייחס כי השדה והכח אלה שני דברים שונים, לדוגמא הכח המגנטי הוא F=qvXB, ואפשר לראות ש-B ו-F לא זהים. אם כן, אז מי הוא המשמר, ומי הוא זה שמבצע את העבודה?

אחלה, תודה בנושא הזה עשית לי ממש סדר בדברים.. יש לי עוד שאלה אחת, שגם היא קשורה לההתכווצות האורך והיא למה האורך מתכווץ? אני לא מצליח להגיע למסקנה הזאת מהטרנספורמציה. אני יודע שמתקיים (אני מסמן p בתור גמא): (x'=p*(x-vt אם אני מודד את האורך העצמי במערכת בלי הטאג, אזי שם ה-x מסמן את האורך העצמי, וה-t הוא אפס. אז אני מקבל x'=px, ויוצאת לי מסקנה בדיוק הפוכה, יוצא שבגלל שגמא גדול מאחד, האורך מתארך.

הנתון ב-(2) יהיה זהה לתשובה של (1) ? למה, אם עכשיו המרחק נמדד במערכת החללית, אז כביכול הוא זה שנמצא עכשיו במנוחה, והמרחק שימדד לא אמור לצאת 384,000 ק"מ?

יש דבר אחד שלא הצלחתי להבין לגבי הטרנספורמציה והוא הקטע של זמן עצמי ואורך עצמי. לדוגמא יש לי שאלה במודל לגבי חללית החולפת על פני כדה"א במהירות V = 0.1c בדרכה אל הירח, שמרחקו מכדה"א 384,000 ק"מ. ושואלים(נסמן את השאלה ב(1)) מהו המרחק בין כדה"א לירח, כפי שנמדד ע"י טייסת החללית? לפי מה שמלמדים בהרצאות המרחק הזה חייב להיות קצר יותר מ-384,000 ק"מ. עכשיו נניח שהיו נותנים את השאלה קצת שונה נסמן אותה ב-(2), והיו אומרים לי בהתחלה את המרחק מכדו"א לירח שנמדד ע"י החללית והיו שואלים אותי מה המרחק מכדו"א לירח כפי שנראה במערכת כדו"א. השאלות שלי הן, אם היו נותנים לי את השאלה ככה, הנתון שהיו מספקים לי לגבי החללית בשאלה (2), היה זהה לתשובה שאני מקבל בשאלה (1)? ואם כן, לאחר מכן שאני מחשב בשאלה (2) את המרחק כפי שנראה במערכת כדו"א הוא יהיה חייב להיות קצר יותר מהנתון, ואז יוצא שהמרחק שנמדד כאן במערכת כדו"א קצר יותר מ-384,000 ק"מ? איך זה יתכן? אודה אם מישהו יעשה לי סדר בדברים.

שאלה שהופיע במתנט ולא ידעתי איך להוכיח אותה.. השאלה הייתה-תהי מטריצה הפיכה שסכום כל שורה בה הוא 23. אזי, סכום כל שורה במטריצה ההפוכה הוא ____ התשובה היא כמובן 1/23, אבל איך מוכיחים זאת?

שאלה קצרה.. אם לפונקציה כלשהי יש נגזרת מכוונת בכל כיוון בנקודה מסוימת, היא רציפה בנקודה הזאת?

אוקיי, הוא באמת קיבל את התשובה 30, אבל לא עד הסוף הבנתי למה. מפעילים על הקפיץ כח שגורם לכיוון בגודל דלתא איקס = 0.1. כאשר מכווצים או מותחים קפיץ, אז הוא מפעיל כח זהה לשני הכיוונים שהוא זה ששוה לקבוע הקפיץ כפול מידת ההתארכות? כלומר, הכח החיצוני שהופעל על הקפיץ הוא 3 ניוטון מכל צד?

הצבתי שהדלתא איקס הוא 0.1, והכח הוא 6, ומכאן יוצא k=60, אבל הוא לא קיבל את זה.

את הנוסחה אני מכיר.. מה אבל לא נכון אז בתשובה שלי? מה לא הצבתי נכון?

היי, איך מחשבים כאן את קבוע הקפיץ? http://i48.tinypic.com/2prhbq1.jpg

שאלה קצרה, הפונקציה שמוגדרת באופן הבא: x^2 עבור x רציונלי, x^2- עבור x אי רציונלי, גזירה ב-0? אם כן, מישהו יכול לתת לי את הרעיון הכללי של ההוכחה?

איך עושים את זה? http://i49.tinypic.com/2nuq16r.png

קצת לא ברור לי איך האורביטליים האטומיים מסתדרים.. לדוגמא האורביטל 2S הינו כדורי, והאורביטל 2P(בכיוון X Y או Z) הינו בצורת שמיניה שממש חותכת את האורביטל 2S.. איך זה יתכן?

אוקיי.. יש אותו מימד אבל המרחבים לא שווים, מה גם שפעולות אלמנטריות על שורות משנות את מרחב העמודה..

שאלה קצרה.. יש משפט שלמערכת Ax=b יש פתרון אם"ם b הוא צ"ל של עמודות A. אם כן, למה בפתרון המשוואה עושים פעולות אלמנטריות על שורות, ולא מנסים בעצם לבדוק מתי b שייך למרחב העמודה?

כלומר כדי שמטריצה מסדר n תהיה לכסינה קודם כל חובה שיהיו לה בכלל n ע"ע, ורק אז מפעילים את התנאי שהיא לכסינה אם"ם ר"א שווה לר"ג לכל ע"ע?

http://i49.tinypic.com/35ktziw.jpg יש לי שאלה בקשר לשאלה הזאת.. את הפתרון שלה אני מבין יש n ע"ע שונים לכן היא לכסינה. מה קורה אם לוקחים את אותו המקרה אבל מעל R? אז יהיה ע"ע אחד שהוא 1, או שני ע"ע שהם 1 ו-1(תלוי בחזקה n) ובשני המקרים כביכול ר"א שווה לר"ג לכל ע"ע.. אז היא לכסינה? ואם כן אז מה המטריצה האלכסונית?

אז אם אני מבין נכון, הו"ע יכולים לצאת שונים כי יש הרבה בסיסים, אבל המרחבים העצמיים יצאו אותם המרחבים למטריצות דומות? ואם אפשר עוד שאלה לגבי ליכסון של מטריצות, אני לא מצליח להבין איך הולכת ההגדרה, בחלק מהמקומות כתוב ש-A לכסינה אם קיימת D אלכסונית כך ש- D=P^(-1)*A*P, וה-D האלכסונית תכיל את הע"ע באלכסון, ו-P תכיל את בעמודות את ה-ו"ע, ובמקומות אחרים בהגדרה מחליפים מקומות בין המטריצה D ו-A, אבל ה-P וה-P ההופכית נשארות באותו המקום.. כלומר A=P^(-1)*D*P יש שוני בין ההגדרות?

יש איזה משהו קטן שאני לא מבין.. כשרוצים למצוא וקטורים עצמיים להעתקה לינארית, מוצאים מטריצה מייצגת לפי בסיס כלשהו, ואז עושים את התהליך הרגיל על המטריצה- פ"א, ע"ע, ואז מציאת הו"ע. אבל נניח אני בוחר לעבוד עם מטריצה מייצגת לפי בסיס אחד, ומישהו אחר בוחר לעבוד על מטריצה מייצגת לפי בסיס אחר. אומנם המטריצות האלה דומות, ולכן יש הרבה תכונות משותפות, יצאו לנו אותו פ"א ואותם ע"ע, אבל הו"ע לא אמורים לצאת שונים ביננו? או שבעצם שנינו נמצא אותו ו"ע, כי בתהליך מציאת הו"ע מוצאים וקטורי קואורדינטות ביחס לבסיס שאיתו אנו עובדים, וכאן בעצם יצאו וקטורים שונים, אבל הו"ע עצמם יהיו זהים?

איך עושים? בסעיף א' עניתי שלא קיים וזה היה נכון, לא עד הסוף הבנתי למה. לסעיף ב' לא היה לי רעיון לאיזשהי סדרה.. http://i46.tinypic.com/dxb60h.jpg