Hela פורסם מאי 29, 2013 דיווח שיתוף פורסם מאי 29, 2013 אני לא מבינה איך לגשת לשאלה הזאת מישהו עזרה בבקשה .. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח blu פורסם מאי 29, 2013 דיווח שיתוף פורסם מאי 29, 2013 בואי נחלק קודם את הקרבוקטיונים לקבוצות. קרבוקטיונים א' וה' הם קרבוקטיונים אלקיליים. קרבוקטיון א' הוא שניוני, קרבוקטיון ה' הוא שלישוני. קרבוקטיון שלישוני יותר יציב משניוני (בגלל היפרקונג'וגנציה, אם שמעת את המושג), לכן ה' יותר יציב מא'. קרבוקטיון ד' הוא וינילי. ככזה, הוא במיוחד לא יציב (המטען החיובי נמצא על פחמן בהיברידיזציה sp, כלומר על פחמן יחסית אלקטרושלילי. כמו כן ייצוב ע"י היפרקונג'וגנציה פחות יעיל בגלל זווית 180). קרבוקטיונים ב' וג' הם אליליים, וככאלה הם מיוצבים ע"י רזוננס. בקרבוקטיון ב' המטען החיובי משותף ע"י פחמנים ראשוני ושניוני. בקרבוקטיון ג' המטען החיובי משותף ע"י פחמנים ראשוני ושלישוני (ציירי מבנים רזונטיביים אם את לא רואה ישר). לכן ג' יותר יציב מא'. אז נשאר להשוות בין ה' וג'. ה' הוא אלקילי בו המטען החיובי ממוקם על פחמן שלישוני, ג' הוא אלילי ומיוצב ע"י רזוננס בו המטען החיובי משותף ע"י פחמנים שלישוני וראשוני. לכן בוודאי ג' יציב יותר מה'. לכן ג' הכי יציב. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מאי 30, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 תודה רבה רבה לך ! בשאלה 25הבנתי ש 1 ,3 יראו פעליות אופטית 2 ו4 לא יראו פעילות אופטית כי אחת היא מזו והשנייה אין לה מרכז כיראלי .. עכשיו לא הבנתי למה 5 לא מראה פעליות אופטית למרות שלמיטב ידיעתי זאת לא meso כי אין לה מישור שיקוף אז מה יכולה להיות הסיבה לכך שהיא לא מראה פעליות אופטית .. ובשישית לא הבנתי למה היא מראה פעילות אופטית .. בשאלה 30 לא הבנתי למה התשובה היא ד' ? יכול להיות שבגלל מספר המקומות לתלישת המימינים שלמשל בד' יש לי 4 אפשרויות אבל בב' יש רק שתי מקומות ובג' יש רק מקום אחד?. . למרות שאם חושבים על הזה הרדיקל השלישיוני יותר יציב משניוני וראשוני ולכן התשובה צריכה להיות ב' .... תודה רבה ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח blu פורסם מאי 30, 2013 דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 שאלה 25 נתחיל מזה שכדי להגיע לתשובה הנכונה מספיק לראות ש2 לא פעילה אופטית. ובכל זאת- 5 לא פעילה אופטית כי יש לה מרכז אינברסיה (אם את לא מכירה את המושג אז תגידי). לא רק מולקולות עם מישור שיקוף לא פעילות אופטית, גם מולקולות עם מרכז אינברסיה לא פעילות אופטית. 6 פעילה אופטית כי יש לה 3 מרכזים כיראליים (ואין בה מישור שיקוף). שאלה 30 רדיקל כלור, בניגוד לרדיקל ברום, הוא יותר ריאקטיבי ופחות סלקטיבי. במילים אחרות, ההעדפה שלו לתלוש מימן מעמדה שלישונית על פני שניונית על פני ראשונית פחות חדה, ואם את זוכרת יחסי המהירויות לתלישות מסוגי הפחמנים השונים הם 5:3.8:1 (כאשר 5 מתייחס לשלישוני, 3.8 לשניוני, 1 לראשוני). מכאן את יכולה עקרונית לחשב במדויק את התפלגות התוצרים, אבל גם אם את לא זוכרת את המספרים- יש לך רק שני מימנים שיכולים להתלש שיובילו לתוצר ב', 6 שיובילו לתוצר ג', 8 שיובילו לתוצר ד'. בנוסף, בג' המימנים נתלשים מפחמן ראשוני, בד' מפחמן שניוני. אז ברור שד' יתקבל יותר מג'. לגבי ההשוואה בין ד' וב', מכיוון שרדיקל כלור לא סלקטיבי, סביר שתוצר ד', שיש 8 מימנים שניונים שיכולים להתלש לקבלתו, יתקבל יותר מתוצר ב', שיש רק 2 מימנים, אומנם שלישוניים, שמובילים אליו. חישוב מפורש אכן מראה ש 8 כפול 3.8 זה יותר מ2 כפול 5. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מאי 30, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 תודה .. איך אתה רואה שבד' זה 8 מימנים אני רואה רק 6... :( ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח blu פורסם מאי 30, 2013 דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 קודם אמרת על ד' 4...אבל על כל פחמן כזה יש 2 מימנים. איך את רואה 6? ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מאי 30, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 נכון נכון סליחה ...ש לך רק שני מימנים שיכולים להתלש שיובילו לתוצר ב', 6 שיובילו לתוצר ג', 8 שיובילו לתוצר ד'. בנוסף, בג' המימנים נתלשים מפחמן ראשוני, בד' מפחמן שניוני. אז ברור שד' יתקבל יותר מג'. למה שד' יתקבל יותר מג' למרות שאמרנו שכלור הוא לא סלקטיבי . אז למה הוא בוחר בין שניוני וראשוני .. והוא ירצה שנוני אבל בין שלישיוני לשניוני יבחר בשניוני אז הוא ראקטיבי כאשר מדובר בין שלשיוני וושניוני רק? ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח blu פורסם מאי 30, 2013 דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 נכון נכון סליחה ...ש לך רק שני מימנים שיכולים להתלש שיובילו לתוצר ב', 6 שיובילו לתוצר ג', 8 שיובילו לתוצר ד'. בנוסף, בג' המימנים נתלשים מפחמן ראשוני, בד' מפחמן שניוני. אז ברור שד' יתקבל יותר מג'. למה שד' יתקבל יותר מג' למרות שאמרנו שכלור הוא לא סלקטיבי . אז למה הוא בוחר בין שניוני וראשוני .. והוא ירצה שנוני אבל בין שלישיוני לשניוני יבחר בשניוני אז הוא ראקטיבי כאשר מדובר בין שלשיוני וושניוני רק? הכוונה היא שכלור לא סלקטיבי באופן יחסי. עדיין יש העדפה לשלישוני על פני שניוני על פני ראשוני, אבל היא הרבה פחות חדה נגיד ביחס לברום, שם אם אני זוכר נכון ההעדפה לשלישוני למשל היא פי 1600 מאשר לראשוני. הנקודה במשפט שכתבתי שציטטת הייתה שגם מבחינת מספר המימנים וגם מבחינת הסוג שלהם, שני הכיוונים מצביעים על כך שד' יתקבל יותר מג', אז אין התלבטות. כדי להכריע בין ב' לד' (שני מימנים שלישוניים מול 8 מימנים שניוניים), שבמקרה הזה שני הטיעונים מושכים לכיוונים מנוגדים, אז אם רוצים להיות בטוחים ולא להסתפק בהערכה שמס' המימנים יכריע כי ההבדלים בסלקטיביות קטנים, אז הכי בטוח לחשב, כמו שעשיתי קודם- 2 כפול 5 מול 8 כפול 3.8. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מאי 30, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 תודה רבה .. בשאלות מהסוג הזה חייבים לדעת מה היחס ביניהם בשביל לפתור את השאלה כאליו צריך לזכור את זה בעל פה?.. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח blu פורסם מאי 30, 2013 דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 לא יודע מה הדרישות ממכם. אפשר לחבר שאלות שחייבים לזכור את היחס וכאלה שלא. כאן למשל היה אפשר לשער מה התשובה הכי סבירה גם בלי מספרים מדויקים. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מאי 30, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 ובכל זאת- 5 לא פעילה אופטית כי יש לה מרכז אינברסיה (אם את לא מכירה את המושג אז תגידי)מה זה אומר מרכז אנברסיה אתה מתכוון לכך שהופכים את המולקולקה כך שנשארת אותה קונפיגורציה למשל אם יש לי מולקולה מזו ואני הופכת את אחד המרכזים הכיראיליים כך שאני לא משנה את הקונפיגורציה שלה .?? שאלה שנייה שלי היא :שאלה 49: השאלה שלי היא נכון שאלימנציה E2 מתבצעת ע"י תלישת מימן ביתא שנמצא באנטי עם ההלוגן עכשיו בציור שצירפתי זה לא נמצא באנטי עכשיו אני עשיתי היטל ניומן וסובבתי את המולקולה עד שקיבלתי שהמימן באנטי עם הברום ואחר כך תלשתי את שניהם ונוצר קשר כפול השאלה שלי האם זה היה משנה אילו לא סובבתי את המולקולה ותלשתי את שינהם כי היה יוצא לי אותה תשובה והאם בעצם מה שעשיתי היה נכון תודה רבה ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח blu פורסם מאי 30, 2013 דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 לא, מרכז אינברסיה זו נקודה במולקולה שאם את יוצאת מאטום מסוים במרחב, מעבירה קו ממנו אל נקודת האינברסיה, וממשיכה אותו מרחק הלאה, את מגיעה לאותו אטום. בניסוח אחר- נגיד שנקודת האינברסיה היא הראשית (0,0,0). אז אם יש לך אטום מסוים ב (x,y,z), יהיה לך את אותו אטום ב (-x, -y, -z) (מינוס לפני כל אחת מהקואורדינטות) תסתכלי על הדוגמא פה מצד ימין. למרות שלחומר אין מישור שיקוף, הוא לא יהיה פעיל אופטית. http://csi.chemie.tu-darmstadt.de/ak/immel/tutorials/chirality/images_achiral1.png לגבי שאלה 49-מה שעשית נכון. אני לא רואה איך את יכולה להגיע לתשובה הנכונה בלי לסובב את המולקולה כך שהמימן והברום במצב אנטיפריפלנרי. אולי רק אם את יכולה לעשות את זה בעיני רוחך או משו :) בכל מקרה, צריך לסובב (אלא אם על הפחמן ממנו נתלש המימן יש שני מימנים, ואז זה לא משנה, יכולות להתקבל שתי הקונפיגורציות, והתוצר העיקרי יהיה זה היציב יותר, עם פחות הפרעה סטרית, שבו שתי הקבוצות הגדולות טרנס זו לזו). ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מאי 30, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 כן אבל איך אני יודעת שיש לי מרכז אנברסיה אני צריכה לבדוק קונפיגורציה ?? (בקשר לשאלה הראשונה שלי) בשנייה משמאל אני רואה שאין מישור שיקוף .. איך זה שיש ... ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח blu פורסם מאי 30, 2013 דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 את צריכה לזהות שיש אינברסיה, לא תיראי את זה מענייני קונפיגורציות. המישור ניצב למסך, עובר דרך שתי קבוצות ההידרוקסיל. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מאי 30, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 תודה רבה הבנתי ..אם למשל יש לי מולקולה כזאת משמאל יש לנו מולקולת meso עכשיו מימין יש לנו מולקולה שהיא זהה למולקולה שמשמאל .. אבל בסיבוב הוא משתנה אבל לא משתנית הקונפיגורציה ולכן המולקולה נשארת זהה ולכן היא גם לא פעילה אופטית האם זה נכון ? כאילו הקונפיגורציה בכלל לא קשורה לכך שבגלל שהיא זהה אז המולקולה זהה לגמרי??? ובשאלה 46 למה התשובה לא א'? הרי א' וב' אותו דבר ..תודה .. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח blu פורסם מאי 30, 2013 דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 אני לא הבנתי את השאלה הראשונה שלך.. כתבת בעצמך שהן זהות, אז הן זהות :) העיקר שאת מבינה למה הן זהות. מן הסתם אם היית מקבלת שהקונפיגורציות לא זהות אז היה מדובר במולקולה אחרת, בסטריאואיזומר אחר. לגבי שאלה 46 - אפשרות א' לא נכונה, אין בה התייחסות למתיל, וחוץ מזה כשיש קשר כפול (אחד) בטבעת לא צריך לציין בשם את המיקום שלו, כי זה ברור שהוא נמצא בין פחמנים 1 ו2 (הרי ממנו מתחילים לספור). ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מאי 30, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 כן אבל בשאלה הראשונה שלי אני דיברתי על אחת שהיא מזו ואחת שהיא זהה לה ויש לה את אותה קונפיגורציה אבל אחרי סיבוב של מולקולת מזו .אז שניהם לא יהיו פעילות אופטית .עכשיו קיבלנו כאן אחת שהיא מזו ואחת שהיא לא איך אני יכולה להוכיח שהשנייה היא לא פעילה אופטית למרות שאין לה מישור שיקוף שמראה שהיא מזו כי היא לא מזו אלא אחרי סיבוב של מזו.. תודה ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח blu פורסם מאי 30, 2013 דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 הבנתי את השאלה. אז קודם כל, כדי שמולקולה תהיה לא פעילה אופטית, מספיק שתהיה קיימת קונפורמציה של המולקולה שבה יש מישור שיקוף. למשל, לגבי המולקולה ששמת, רואים את מישור השיקוף בהשלכת פישר המתאימה, אבל השלכת פישר הזו מתארת קונפורמציה מאוד ספציפית, יתרה מזאת, השלכת פישר מתארת בכלל קונפורמציית eclipsed של המולקולה (ולא staggered), כך שהקונפורמציה שבה נמצא מישור השיקוף אפילו לא חייבת להיות היציבה/השכיחה ביותר. אז נגיד שיש לך מולקולה עם 2 מרכזים כיראליים, ונגיד שאת מזהה שלמולקולה הזו קיים סטריאואיזומר שהוא מזו (בכך שלשני המרכזים הכיראליים קשור אותו סט של 4 קבוצות). איך תדעי אם סטריאואיזומר מסויים הוא מזו או לא, גם אם את לא רואה ישר מישור שיקוף כדי לקבוע שהוא מזו? התשובה היא שתקבעי את הקונפיגורציות של המרכזים הכיראליים- אם תקבלי שאחת היא S והאחרת היא R, אז זה המזו, ולא פעיל אופטית. אחרת, זה לא מזו אלא אחד מזוג האננטיומרים האחר, וכן פעיל אופטית. למה? כי כמו שתמונת המראה של אננטיומר S היא אננטיומר R ולהיפך, כך תמונת המראה של אננטיומר RR היא אננטיומר SS, ובהכרח מדובר בתרכובות שונות. אולם תמונת המראה של אננטיומר RS תהיה SR, ובעצם זה ייצא שתמונת המראה תהיה זהה לחומר עצמו, כלומר לא פעיל אופטית, וזה המזו. שוב, כל זה בהנחה שזיהית שמדובר בחומר שיכול להיות מזו. אם שני הפחמנים הכיראליים קשורים לסטים שונים של מתמירים, אז RS ו SR יהיו חומרים שונים (אננטיומרים). ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מאי 30, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 תודה רבה רבה לך !! איך אני מגדירה מה זה נוקלאופיל חזק? פעם אומרים לי שככול שהוא פולירזבילי ( ככול שהוא נפחי יותר ) אז הוא יותר חזק ופעם אומרים שאם הנוקלאופיל נפחי יותר מדי הוא לא יכול להכנס למולקולה לתקוף ולכן הוא נחשב לחלש יותר ..? I למשל נחשב ליותר חזק מ Cl ו Br כי הוא יותר פולירזבילי אבל כאשר זה כאשר מדובר על ממס פרוטי עכשיו בממס אפרוטי ההפך זה הנכון.. אבל אנחנו לא יכולים להגיד למשל על פלאור שהוא נוקלאופיל חזק למרות שהוא מאוד ריאקטיבי וקטן נפחית .. או שאני פה פסספתי משהו ולא הבנתי :( שאלה שנייה שלי איך אני קובעת מי מבין אלה הוא הקובע אלימנציה E1 ו SN1 ואלימנציה E2 וSN2 .. כאשר יש לי למשל בסיס חזק אז זה יכול להוות נוקלאופיל ולהיות בSN2 אבל הוא גם יכול להיות בE2 אז איך אני כאן יכולה לקבוע ?... תודה רבה ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח blu פורסם מאי 30, 2013 דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 כאשר מדובר על ממס פולרי א-פרוטי, סדר הנוקליאופיליות הוא כמו סדר הבסיסיות. אז למשל, פלואוריד הוא בסיס חזק יותר מיודיד, ולכן גם נוקליאופיל טוב יותר ממנו בממס כזה. הסיבה היא שבסיסיות היא מדד לנטייה של מולקולה לשתף את זוג האלקטרונים שלה (למשל, עם פרוטון), ולכן הגיוני שיהיה קשר בין בסיסיות לנוקליאופיליות. כשמשווים נוקליאופילים בעלי אטומים תוקפים עם הבדלים ניכרים בגודל, אז לכאורה עולה הטיעון של הפולריזביליות- ככל שאטום גדול יותר, ענן האלקטרונים שלו פולריזבילי יותר, ויכול לחפוף עם הפחמן הנתקף מוקדם יותר, וכך לייצב את מצב המעבר של התגובה ולגרום לתגובה מהירה יותר. כלומר אטום פולריזבילי יותר יהיה נוקליאופיל טוב יותר. אז מצד אחד ככל שאטום גדול יותר (כמו יודיד מול פלואוריד) הוא בסיס חלש יותר, מצד שני הוא פולריזבילי יותר, אז שני הטיעונים מושכים לכיוונים מנוגדים. מי מנצח? התשובה היא שתלוי בממס. אם זה ממס פולרי א-פרוטי, אז כאמור, הקשר הישיר בין בסיסיות לנוקליאופיליות נשמר. אם הממס הוא פרוטי, אז הסדר מתהפך (כלומר שיקול הפולריזביליות מנצח). במילים אחרות, ממס פרוטי גורם לבסיסים חזקים להיות נוקליאופילים גרועים. למה זה ככה? כי ממס פרוטי הוא דונור של קשרי מימן, ויוצר אינטרקציות יון-דיפול עם הנוקליאופיל שעובר סולבטציה בממס. כדי שהנוקליאופיל יוכל אכן להגיב כנוקליאופיל ולתקוף, האינטרקציות האלה צריכות להשבר. ככל שהנוקליאופיל יהיה בסיס חזק יותר (שמשתף יותר טוב את האלקטרונים שלו) כך האינטרקציות האלה יהיו חזקות יותר, יהיה קשה יותר לשבור אותן, ולכן היכולת שלו להגיב כנוקליאופיל תפחת. לכן ממסים פרוטיים הופכים בסיסים חזקים לנוקליאופילים גרועים, ולכן סדר הנוקליאופיליות מתהפך. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח blu פורסם מאי 30, 2013 דיווח שיתוף פורסם מאי 30, 2013 לגבי השאלה השנייה- נתחיל מזה שהתנאים של SN2 ושל E2 הם בד"כ זהים (ריכוז גבוה של נוקליאופיל טוב/בסיס חזק), ושל SN1 וE1 הם זהים (נוקלאופיל גרוע/בסיס חלש). אז קודם כל צריך לקבוע באיזה תנאים מדובר. נתחיל מהתנאים של SN1/E1, כי זה יותר פשוט. במקרה הזה, לשתי התגובות יש בדיוק את אותו שלב קובע מהירות- דיסוציאציה של האלקיל-הליד לקבלת הקרבוקטיון. לכן עבור אלקיל-הלידים שניוניים ושלישוניים שתי התגובות יתרחשו, עבור אלקיל-הלידים ראשוניים שתי התגובות לא יתרחשו (כי קרבוקטיונים ראשוניים לא יציבים). נעבור כעת לתנאים של SN2/E2. אלקיל-הלידים שלישוניים הם הכי ריאקטיביים בE2 (כי יוצרים אלקנים מותמרים יציבים) והכי פחות ריאקטיביים בSN2 (כי מופרעים סטרית). לכן הם יגיבו בעיקר בE2. אלקיל הלידים שניוניים יגיבו גם בSN2 וגם בE2, כאשר שככל שהבסיס יהיה חזק ונפחי יותר, כך תועדף E2 על SN2. אלקיל-הלידים ראשוניים יעברו בעיקר SN2 (הכי ריאקטיביים בSN2 כי הכי פחות מופרעים סטרית, הכי פחות ריאקטיביים בE2 כי יוצרים אלקנים יחסית פחות מותמרים), אלא אם מדובר במקרה שיש בו הפרעה סטרית גדולה, ואז תהיה העדפה לE2. בשאלות מסוג זה כדאי לרשום את כל התגובות שיכולות להתרחש, ולציין מה התוצרים העיקריים (ז"א, זה שתגובה אחת מתרחשת בעדיפות על האחרת אין הכוונה שרק היא מתרחשת בלעדית). המבחן שלך אמריקאי לפי מה שהבנתי אז זה פחות קריטי, אבל בכל מקרה- גם כשיש העדפה מסוימת, בד"כ אם זה אפשרי התגובות מתרחשות במקביל. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מאי 31, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מאי 31, 2013 תודה רבה לך !! כאן למשל בתגובה הזאת SN2 יש לנו נוקלאופילים S ו N הם החליטו כאן לגבי הנוקלאופיליות באמצעות פולירזביליות של אחד יותר מהשנייה למרות שכאן יש לנו ממס פולרי אפרוטי ולא פרוטי .. אז יש כאן טעות? ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח blu פורסם מאי 31, 2013 דיווח שיתוף פורסם מאי 31, 2013 התגובה השנייה אמורה להיות מהירה יותר כי בממס פולרי א-פרוטי החנקן נוקליאופיל יותר טוב מהגופרית (סיבה נוספת היא שהמבנה הרזונטיבי היציב ביותר של הנוקליאופיל הוא זה שבו המטען השלילי נמצא על החנקן). את אומרת שזו לא התשובה? ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מאי 31, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מאי 31, 2013 כתוב לי שגופרית הוא נוקלאופיל יותר טוב מחנקן כי גפרית הוא יותר פולריזבילי מחנקן אבל כאן אנחנו לא יכולים להתייחס לפולרזיבליות כי אין לנו כאן ממס פולרי פרוטי אז אני לא מבינה למה התשובה היא ככה והאם זאת בעצם שגיאה בפתרון.. ( אפשר בעצם להגיד גם שבגלל שהגפרית יותר נפחי מהחנקן ולכן הוא יהיה נוקלאופיל חלש יותר מנחנקן ולכן החנקן נוקלאופיל יותר טוב מחנקן מעצם העובדה שאנחנו מדברים על ממסים אפרוטיים ) מה דעתך? אולי יש שגיאה בתשובה שהם כתבו ( כנראה הם פתרו כשמדובר בממס פרוטי ולא אפרוטי) ?? ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח blu פורסם מאי 31, 2013 דיווח שיתוף פורסם מאי 31, 2013 כתבתי את מה שאני חושב. אגב זה שהגופרית יותר נפחי מהחנקן זו גם הסיבה שהגופרית בסיס חלש יותר (כי המטען השלילי מפוזר על נפח גדול יותר ולכן מיוצב יותר) וגם הסיבה שהגופרית פולריזיבילי יותר (כי אלקטרונים ברמות חיצוניות מוחזקים פחות חזק ע"י הגרעין). ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מאי 31, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מאי 31, 2013 אבל אתה מדבר על ממס פולרי אפרוטי .. אם היה מדובר על ממס פולרי פרוטי אז היית אומר שככול שהוא פולריזבילי יותר אז הוא נוקלאפויל יותר טוב .. נכון? אז כאילו יש טעות בשאלה? ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח blu פורסם מאי 31, 2013 דיווח שיתוף פורסם מאי 31, 2013 אבל אתה מדבר על ממס פולרי אפרוטי .. אם היה מדובר על ממס פולרי פרוטי אז היית אומר שככול שהוא פולריזבילי יותר אז הוא נוקלאפויל יותר טוב .. נכון? אז כאילו יש טעות בשאלה? כן. זה נשמע מהניסוח של הנימוק שציטטת שגם הם אומרים את זה. אבל אני לא מתווכח כאן עם התשובות הרשמיות ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מאי 31, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מאי 31, 2013 תודה רבה .. יש לי שאלה כאשר יש לנו במנגנון E2ו E1 אלקיל הליד שלשיוני ושניוני וראשוני מי שמגיב יותר מהר באלמנציה יהיה שלישוני ??ובמנגנון SN2 יהיה הראשוני ?ובמנגנון SN1 יהיה שלישוני ? כי בשאלה כאן הם אמרו בראשון יהיה הימני ובשלישי הימני למרות שזה נוגד את מה שנאמר בהרצאות כך שבאלמנציות 1<2<3 כך הוא מהיר יותר .. תודה רבה .. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
הודעות מומלצות
הצטרפות לשיח
באפשרותך לשלוח הודעה כעת ולהירשם מאוחר יותר. אם ברשותך חשבון, ניתן להתחבר עכשיו לשליחת הודעה דרך חשבונך.
הערה: הודעתך דרושה לאישור הנהלה לפני הצגתה.