Hela פורסם מרץ 2, 2013 דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 איך מחשבים את ד' זאת אומרת יש לי כאן תמיסת בופר אבל איך אני יכולה לחשב בשבילה את אחוז הפירוק האם אני צריכה לעשות את זה ע"י שיווי משקל ואז לעשות הפרעה לשיווי משקל ומחדש ...??? והאם זה נכון שבבופרים הריכוזים ההתחלתיים הם בקירוב טוב לריכוזיים הסופיים ??? ולמה זה מתקייםתודה ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח גארפילד פורסם מרץ 2, 2013 דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 איך מחשבים את ד' זאת אומרת יש לי כאן תמיסת בופר אבל איך אני יכולה לחשב בשבילה את אחוז הפירוק האם אני צריכה לעשות את זה ע"י שיווי משקל ואז לעשות הפרעה לשיווי משקל ומחדש ...??? והאם זה נכון שבבופרים הריכוזים ההתחלתיים הם בקירוב טוב לריכוזיים הסופיים ??? ולמה זה מתקייםתודה לגבי סעיף ד'- תרשמי משוואת פירוק לחומצה כמו שבד"כ עושים, רק עבור האצטט במקום x יהיה כתוב x+0.01 (סכום התרומות מהפירוק של החומצה ומהאצטט שנוכח חוץ מזה). תפתרי כרגיל משוואת קבוע ש"מ. לגבי השאלה השנייה- נראה לי שמה שהתכוונת אליו, שזה גם מה שרשמתי לך בשרשור האחר, שכשמכינים תמיסת בופר ע"י ערבוב של תמיסת בסיס חלש עם תמיסה של החומצה הצמודה שלו, מספרי המולים של כל אחד מהצורונים נשמרים (לא הריכוזים!). לדוגמא, כך הדבר בערבוב של תמיסת חומצה אצטית CH3COOH עם תמיסת סודיום אצטט CH3COONa. במילים אחרות מה שזה אומר, זה שהערבוב לא גורם לחומצה ו/או לבסיס להגיב ולהתפרק יותר. לכן מספרי המולים שלהם נשמרים. (הריכוזים של כל אחד מהם מן הסתם יורדים, כי הערבוב מוהל כל אחד מהם) למה זה נכון? נסתכל למשל על החומצה האצטית, שהיא חומצה חלשה. כשהיא מתפרקת היא יוצרת יון אצטט. בגלל שהיא חומצה חלשה, אחוז הפירוק שלה נמוך, והיא כמעט כולה נמצאת בצורת החומצה ולא מתפרקת לתת אצטט במידה רבה. עכשיו, כשנערבב עם תמיסת הבסיס הצמוד (שהוא האצטט), אז לפי עקרון לה שטלייה מכיוון שאנחנו מוסיפים חומר שהוא תוצר פירוק של החומצה, אז שיווי המשקל ייטה עוד יותר לחומצה, במילים אחרות- היא עוד פחות תתפרק. (זה מה שנקרא אפקט היון המשותף). לכן מספר המולים שלה יישמר. את אותו טיעון בדיוק אפשר לעשות באופן סימטרי לגבי האצטט, שהוא בסיס חלש. כמו שכתבתי בשרשור האחר, כל זה נכון רק כשמכינים בופר ע"י ערבוב תמיסת חומצה חלשה עם תמיסת הבסיס הצמוד, שהוא גם חלש, כמו למשל חומצה אצטית ואצטט. זה לא נכון כשמכינים בופר ע"י ערבוב תמיסת חומצה חלשה עם תמיסת בסיס חזק (לא הצמוד), או תמיסת בסיס חלש עם תמיסת חומצה חזקה (לא הצמודה). לדוגמא- אם נערבב תמיסת אצטט (בסיס חלש) עם תמיסת HCI (חומצה חזקה), אז החומצה כולה תגיב עם הבסיס (בהנחה שיש פחות חומצה מבסיס), ותמיר חלק ממנו לקבלת החומצה הצמודה. זה בדיוק מה שייצור את הבופר. אז ברור שכאן יש שינויים במספרי המולים. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מרץ 2, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 תודה אבל למה לא מוסיפים את האצטט אחרי שהמערכת הגיעה לשיווי משקל עם החומצה? ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מרץ 2, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 המתרגלת שלי אמרה שאם אני מערבבת בסיס וחומצה מצומדים ליצירת בופר ההנחה היא שהריכוזים ההתחלתיים הם בקירוב הריכוזים בתמיסה. אבל אני לא מבינה מה זה אומר אולי היא טעתה??? מה אתה חושב? ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח גארפילד פורסם מרץ 2, 2013 דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 תודה אבל למה לא מוסיפים את האצטט אחרי שהמערכת הגיעה לשיווי משקל עם החומצה?תקבלי אותו דבר, הרי בסופו של דבר כשהמערכת בש"מ יהיו אותם ריכוזים, זה לא משנה איך הגענו אליו, בין אם בהתחלה הייתה רק החומצה ואז הפרענו לש"מ והוספנו את האצטט ובין אם "שמנו אותם ביחד". אז למה סתם לסבך את החישוב, קודם לחשב ריכוזי ש"מ של מצב היפותטי, ואז לעשות חישובים של הפרעה מהש"מ הזה, ולא ישר לחשב עבור המצב הסופי? חישוב כזה היה רלוונטי רק אם נגיד היית רוצה לראות עד כמה האצטט הקטין את אחוז הפירוק של החומצה ביחס למצב לפני שהוסיפו אותו, אבל זה לא מעניין אותך כאן, מעניין המצב הסופי. המתרגלת שלי אמרה שאם אני מערבבת בסיס וחומצה מצומדים ליצירת בופר ההנחה היא שהריכוזים ההתחלתיים הם בקירוב הריכוזים בתמיסה. אבל אני לא מבינה מה זה אומר אולי היא טעתה??? מה אתה חושב?היא לא טועה, אני והיא מתכוונים בעצם לאותו דבר. מה שהיא התכוונה, זה שנגיד ערבבת תמיסות חומצה ובסיס צמודים, אז עכשיו אחרי הערבוב יש לך תמיסה עם ריכוזים התחלתיים מסויימים. אז מכיוון ששום דבר לא מגיב, הריכוזים הללו נשמרים. אני התייחסתי לריכוזים של הצורונים בתמיסות המקוריות, וריכוזים אלו אינם נשמרים, כי כל אחד מהצורונים נמהל בערבוב, והתייחסתי למספר המולים שנשמר, כי כאמור, שום דבר לא מגיב. כך ששנינו צודקים אם מבינים למה הכוונה :) ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מרץ 2, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 אבל מה ההבדל בין הריכוזים ההתחלתיים והריכוזים בתמיסה אם כך..??? :( ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח גארפילד פורסם מרץ 2, 2013 דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 אבל מה ההבדל בין הריכוזים ההתחלתיים והריכוזים בתמיסה אם כך..??? :(תלוי למה את קוראת ריכוזים התחלתיים... ננסה עם דוגמא. נגיד שערבבתי 1 ליטר תמיסת CH3COOH 1M יחד עם 1 ליטר תמיסת CH3COONa 1M. מסכימה שהריכוזים של כל אחד מהצורונים מייד לאחר הערבוב הוא 0.5M ? אז זה גם הריכוז של כל אחד מהם אחר כך, כי שום דבר בקירוב טוב לא מגיב, הריכוזים נשארים כמו מייד אחרי הערבוב. אבל אלה לא הריכוזים שהיו בתמיסות המקוריות (שם הריכוז היה 1M לכל אחד מהם). אבל מה שכן נשמר לכל אחד מהם כמו שהיה בתמיסות המקוריות הוא מס' המולים. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מרץ 2, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 אבל לא צריך בשביל זה תגובת שיווי משקל על מנת להחליט מה הריכוזים? :( ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח גארפילד פורסם מרץ 2, 2013 דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 אבל לא צריך בשביל זה תגובת שיווי משקל על מנת להחליט מה הריכוזים? :(אני חושב שאני מבין מאיפה הבלבול...בואי נבחין בין שני סוגים של שאלות. ברוב השאלות הקלאסיות של בופרים, לא מתייחסים לפירוק של החומצה והבסיס הצמודים, מהסיבות הבאות:1. כי כמו שהסברתי מקודם, גם ככה מדובר בחומצה ובבסיס חלשים שבקושי מתפרקים, וכשמערבבים אותם אז אפקט היון המשותף גורם לפי לה שטלייה שהפירוק יהיה עוד יותר מזערי.2. כי בבופרים בד"כ ריכוזי החומצה והבסיס הם מספיק גדולים כך שהחלק שנוצר כתוצאה מפירוק זניח לעומת הריכוזים המקוריים.3. כי יחס הריכוזים מופיע בנוסחת הנדרסון-האסלבאך בתוך log, כך שיש עוד פחות רגישות לשינויים מזעריים בריכוזים. אבל...השאלה ששמת פה היא לא שאלה בנושא של בופרים. היא שואלת ספציפית על אחוז פירוק, והשוואות בין מקרים שונים, ולכן אין ברירה אלא להתייחס לתגובות השיווי משקל. אני חושב שזה מבלבל אותך שבסעיף ד' נוצר בעצם בופר, אבל לצורך השאלה זה לא משנה. במקרה הספציפי הזה אין מנוס אלא לחשב. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מרץ 2, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 וככה אני בעצם יכולה להגיד שבגלל שנוצר בופר והריכוזים ההתחלתיים של הבופר הם בעצם הריכוזים בתמיסת בופר אז בעצם הפירוק אז לא יהיה שינוי בריכוזים ואחוז הפירוק שואף לאפס .. וזה בגלל שלא שינינו מהנפח של הכלי?? ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח גארפילד פורסם מרץ 2, 2013 דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 וככה אני בעצם יכולה להגיד שבגלל שנוצר בופר והריכוזים ההתחלתיים של הבופר הם בעצם הריכוזים בתמיסת בופר אז בעצם הפירוק אז לא יהיה שינוי בריכוזים ואחוז הפירוק שואף לאפס .. וזה בגלל שלא שינינו מהנפח של הכלי??את לא יכולה להגיד את זה בשאלה הזו כי היא דורשת חישוב מדוייק. אבל בוא נגיד שאם הייתי צריך לנחש הייתי מנחש שבסעיף ד' אחוז הפירוק הכי קטן. אבל בד"כ בשאלות שעוסקות בבופרים אז מקרבים כאילו אחוז הפירוק 0. לא הבנתי את מה שכתבת בקשר לנפח של הכלי. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מרץ 2, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 כאשר מכניסים חומצה ובסיס מצומדים לא קורה שום תגובה ולכן כמו שאתה אמרת אפשר להתייחס אלהם כאל תמיסה אחת למשל כאשר מדברים על חומצה אצטט ונתרן אצטט כאשר הכנסנו את נתרן אצטט לא שינינו את הנפח ולכן גם הריכוז של החומצה האצטטית לא ישתנה ולכן אחוז הפירוק מאוד קטן אבל אילו דיברנו על 1 ליטר תמיסה חומצה אצטטית 1M ו ליטר תמיסה של CH3COO- 1M אז אחרי הערבוב ריכוז החומצה הוא 0.5 ולכן הוא השתנה ואחוז הפירוק לא אפסי ... או שזה לא נכון ? כי רק בגלל זה אחוז הפירוק של ד' הוא קטן מאוד בגלל שלא השתנה הנפח של הכלי? לא :( ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח גארפילד פורסם מרץ 2, 2013 דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 הקירוב שאחוז הפירוק 0 לא קשור לנפח הכלי, בדוגמא שכתבתי אז המיהול פי 2 גרם לריכוז של כל אחד מהם לקטון פי 2, אבל עדיין בקירוב טוב הם לא הגיבו ולא התפרקו. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מרץ 2, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 אבל מה זה אומר המיהול פי 2 ?? הרי החישוב הוא חישוב מספר המולים חלקי הנפח החדש זה מה שנתן את הריכוז החדש לא? ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח גארפילד פורסם מרץ 2, 2013 דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 אבל מה זה אומר המיהול פי 2 ?? הרי החישוב הוא חישוב מספר המולים חלקי הנפח החדש זה מה שנתן את הריכוז החדש לא?כן. או שפשוט אם הריכוז המקורי היה 1M והגדלתי את הנפח פי 2 (מ1 ליטר ל2 ליטר) אז הריכוז קטן פי 2. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מרץ 2, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 אז מה זה אומר לגבי על מה שאנחנו מדברים תמיסת הבופר הראשית בשאלה נתרן אצטט וחומצה אצטטית אילו היה שינוי בנפח אז לא היינו יכולים להגיד שאחוז הפירוק אפסי ? ( כאילו אנחנו בהנחה שאין שינוי בנפח) .. כי בעצם אחרי שערבבנו את החומצה והבסיס הם לוקחים את כול הנפח שהיה בהתחלה ולא היה שינוי בנפח אז הריכוז של החומצה הוא בעצם אותו ריכוז מאותה סיבה ... ? ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מרץ 2, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 תשכח ממה שכתבתי קודם הבנתי אתה בעצם אומר לי שבגלל שבתמיסות בופר בצורה שוטפת לא מתפרקים ולא מגיבים ולכן אחוז הפירוק שלהם אפסי ללא תלות בנפח .. ? נכון? ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח גארפילד פורסם מרץ 2, 2013 דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 לא כותבים לך בסעיף ד' אם סתם המיסו נתרן אצטט מוצק או שערבבו עם תמיסת נתרן אצטט, לא אומרים לך מה קרה מבחינת שינויי נפח וזה לא משנה- הם אומרים לך ישר מהו ריכוז האצטט שברקע. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח גארפילד פורסם מרץ 2, 2013 דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 תשכח ממה שכתבתי קודם הבנתי אתה בעצם אומר לי שבגלל שבתמיסות בופר בצורה שוטפת לא מתפרקים ולא מגיבים ולכן אחוז הפירוק שלהם אפסי ללא תלות בנפח .. ? נכון?נכון. ושבשאלה הזאת בסעיף ד' באופן יוצא דופן אי אפשר ישר לקרב ולומר 0 למרות שנוצר בופר. אבל בכל שאלות הבופרים הרגילות- כן. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מרץ 2, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 תודה רבה רבה לך !!! אתה יכול בבקשה לעזור לי בשאלה הזאת .. חסר לי רק כיוון .. תודה .. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח גארפילד פורסם מרץ 2, 2013 דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 ביון B4+ יש אלקטרון אחד, לכן זהו למעשה "אטום דמוי מימן". מכיוון שכך, כל האורביטלים שיש להם את אותו ערך n נמצאים באותה אנרגיה (וזה לא משנה מה המספרים הקוונטיים האחרים). מכיוון שיש יונים עם רמה n=4, המעברים האפשריים בספקטרום הפליטה הם: מ4 ל3מ4 ל2מ4 ל1מ3 ל2מ3 ל1מ2 ל1 6 מעברים אפשריים, המתאימים ל6 אורכי גל שונים. הנתון על היונים עם n=3 למעשה לא מוסיף כלום, כי כל המעברים עבורם נכללים במעברים של אלו עם n=4. כמו כן שימי לב שהמעבר מ2 ל1 נכלל במעברים האפשריים (אפילו שאין אטומים עם n=2), כי אלקטרון יכול קודם לרדת מ4 או מ3 ל2, ואז מ2 ל1. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מרץ 2, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 תודה .. ספקטרום הפליטה זה רק מרמה גבוהה לרמה נמוכה?? או שזה בגלל העירור ?? ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח גארפילד פורסם מרץ 2, 2013 דיווח שיתוף פורסם מרץ 2, 2013 ספקטרום פליטה הוא מרמה גבוהה לנמוכה (האטום פולט פוטון), ולכן כדי למדוד ספקטרום פליטה צריך קודם לעורר את החומר. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מרץ 3, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מרץ 3, 2013 תודה רבה ... כמה מבנים רזנונתיבים יש ל SCN ??? כי כתוב לי שיש 2 אבל אני מצאתי 3 !! :( ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח גארפילד פורסם מרץ 3, 2013 דיווח שיתוף פורסם מרץ 3, 2013 http://wps.prenhall.com/wps/media/objects/3311/3391006/imag0806/AAAVJHH0.GIF השמאלי פחות סביר מהאחרים, כי יש בו הפרדת מטענים גדולה יותר (בשניים האחרים יש רק מינוס אחד על אחד מהאטומים, בשמאלי יש מינוס 2 על החנקן ופלוס 1 על הגופרית). הממ בוא נגיד שזה לא לגמרי ברור כאן אם סופרים אותו או לא..אם הייתי נתקל בזה במבחן הייתי שואל ליתר ביטחון את המרצה/מתרגל. זה יחסית סביר כי החנקן אלקטרושלילי ולכן מטען מינוס 2 עליו יכול להתקבל על הדעת. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Hela פורסם מרץ 3, 2013 מחבר דיווח שיתוף פורסם מרץ 3, 2013 תודה .. בשביל לקבוע פאראמגנטיות של מולקולות אני חייבת לצייר את ההברידזציות ?! ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אורח גארפילד פורסם מרץ 3, 2013 דיווח שיתוף פורסם מרץ 3, 2013 אין קשר בין הדברים, כדי לקבוע פאראמגנטיות צריך לרשום דיאגרמת אורביטלים מולקולריים ולראות אם יש אלקטרונים לא מזווגים (ואני לא בטוח שלמדת אורביטלים מולקולריים). יכול להיות שהתכוונת לשאול על פולאריות? ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
הודעות מומלצות
הצטרפות לשיח
באפשרותך לשלוח הודעה כעת ולהירשם מאוחר יותר. אם ברשותך חשבון, ניתן להתחבר עכשיו לשליחת הודעה דרך חשבונך.
הערה: הודעתך דרושה לאישור הנהלה לפני הצגתה.