Sweex פורסם מאי 18, 2014 דיווח שיתוף פורסם מאי 18, 2014 זאת שאלה דיי בסיסית שלצערי אני לא מבין מסיבות אלו ואחרות.סעיף ד' בתרגול מוצאים את הע"ע שהם 1, 1- ומלכסנים את הבלוק הלא מלוכסן באופרטור B ומתקבל מה שמתקבל.אני לא מבין שני דברים ראשון זה מה זה אומר קט ווקטור שבתוכו מס'? (זה וקטור יחידה כפול מס'? או ייצוג של וקטורים של מרחב R3 כפול מס'?)דבר שני למה מבטאים בכלל ככה את הו"ע?אני יודע שזה חומר שאמור להיות נורא פשוט אבל לצערי לא ממש עברתי על זה טוב ואני קצת מסתבך עכשיו. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אודי פורסם מאי 18, 2014 דיווח שיתוף פורסם מאי 18, 2014 <2| הוא פשוט וקטור עצמי שמייצג את מצב פיסיקלי מס' 2 במערכת שיש בה שלושה מצבים פיסיקליים.המספר בתוך הקט הוא מספור של המצבים הפיסיקליים, לא כופל מספרי כלשהוא של הוקטור. כל קט הוא כבר וקטור יחידה, כלומר1=<2|2> ו-0=<1|2> לא ברור לי למה אתה מתכוון שאתה אומר "למה מבטאים ככה". למה משתמשים בסימון <2| או למה משתמשים בייצוג המטריציוני?:scratch:השימוש ב-<2| ו-|2> מאפשר כתיב מקוצר נוח למצבים עצמיים. הייצוג הוקטורי (במקרה זה, <2|=(0,1,0) בבסיס המקורי שאיתו עובדים) מאפשר ייצוג וחישוב פשוט של פעולות אופרטוריות. 1 ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
Sweex פורסם מאי 18, 2014 מחבר דיווח שיתוף פורסם מאי 18, 2014 אהה...אני מסתבך עם נוטציית דיראק מאוד וכל פעם שנדמה לי שהבנתי אותה צץ משהו קטן שמבטל לגמרי מה שחשבתי שהבנתי.אוקיי, אז בנוטציית דיראק קט וקטור הוא תמיד וקטור יחידה?וזאת כי כל מצב פיזיקלי במע' הוא אורתונורמלי לשני?יש מצב שיש לך אולי איזה סיכום טוב לכל זה? כי אחרי קריאה של כל הנושא בכהן טנוג'י ועכשיו כשאנחנו כבר בתנע זוויתי אני עדיין מרגיש שאני מסתבך נורא בנושא הזה שהוא בתכל'ס לא כזה קשה ...סתם מתבלבל כל הזמן. ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
אודי פורסם מאי 18, 2014 דיווח שיתוף פורסם מאי 18, 2014 אוקיי, אז בנוטציית דיראק קט וקטור הוא תמיד וקטור יחידה?אני מניח שאפשר להשתמש בנוטציה הזו גם כדי לסמן וקטור עצמי לא מנורמל, אבל לא זוכר שנתקלתי בזה איפהשהוא. כנראה שזה לא שימושי. למה שתרצה כתיב מקוצר למצב שהוא לא מנורמל? וזאת כי כל מצב פיזיקלי במע' הוא אורתונורמלי לשני?בהנחה שהוקטור העצמי מייצג מצב שונה של אותה מערכת, כן. כמובן שאם מדובר במצב עצמיים שמייצגים גדלים מדידים שונים יכולה להיות חפיפה ביניהם. למשל, במערכת עם כמה רמות אנרגיה וכמה מצבים אפשריים של התנע יכול להיות שמצב עצמי של אנרגיה <E1| ומצב עצמי של תנע |p2> יהיו חופפים חלקית, למשל 0.5=<p2|E1> יש מצב שיש לך אולי איזה סיכום טוב לכל זה? כי אחרי קריאה של כל הנושא בכהן טנוג'י ועכשיו כשאנחנו כבר בתנע זוויתי אני עדיין מרגיש שאני מסתבך נורא בנושא הזה שהוא בתכל'ס לא כזה קשה ...סתם מתבלבל כל הזמן.לא משהו שטוב יותר מכהן טנוג'י. זה בלבל גם אותי כשלמדתי את זה. :oops: 1 ציטוט קישור לתוכן שיתוף באתרים אחרים More sharing options...
הודעות מומלצות
הצטרפות לשיח
באפשרותך לשלוח הודעה כעת ולהירשם מאוחר יותר. אם ברשותך חשבון, ניתן להתחבר עכשיו לשליחת הודעה דרך חשבונך.
הערה: הודעתך דרושה לאישור הנהלה לפני הצגתה.