למדתי הנדסה כימית.
א. הלכתי לכל ההרצאות והתרגולים, וזה נוהג שהתמדתי בו עד סוף התואר ואני מאוד ממליץ. הרבה אנשים אומרים שלהגיע עייף או תוך כדי תקופה לחוצה בקורס אחר (בגלל הגשות/בחנים/המרצה ממש העליב אותי אתמול וצריך הרבה בירה כדי להתגבר על זה) זה לא אפקטיבי אז הם לא באים. אני לא מסכים, גם בגלל שזה יוצר תירוצים לא להגיע סתם וגם בגלל שאני התרשמתי שזה לא נכון. להגיע להרצאות ולנסות לכתוב מאוד משפר את ההבנה ושווה את ההשקעה. מעבר לזה השתדלתי מאוד לפתור את כל תרגילי הבית לבד, כולל המתנטים המזעזעים והשקעתי זמן גם בלהסביר לאנשים אחרים. זו קלישאה, אבל להסביר את הפתרון זו הדרך הכי טובה ללמוד אותו. בסה"כ אני מעריך ללכת לכל ההרצאות = 4-6 שעות ביום ומעבר לזה עוד 3-4 שעות. בסופ"שים השתדלתי לא לעשות כלום. לפעמים עשיתי דברים קטנים שלוקחים ~שעתיים.
ב. רוב הזמן בפועל היה הרצאות ותרגולים. רוב הזמן מעבר להרצאות היה פתרון תרגילי בית (אבל זה כולל הרבה חזרה על החומר של ההרצאות והתרגולים).
ג. הממוצע בסמסטר הראשון היה בערך נקודה מעל הממוצע הכללי שלי.
ד. סיימתי את התואר. ההשקעה לאורך התואר השתנתה כתלות בדרישות של הקורסים (לקראת סוף התואר היו לי הרבה קורסים שדרשו עבודות/דוחות גדולים/מצגות/פרויקטים ואז משקיעים הרבה יותר זמן מעבר להרצאות, אבל גם יש פחות שעות הרצאה). באופן כללי אפשר לומר שככל שמתקדמים בתואר נדרשת יותר השקעה מעבר לנוכחות בשיעורים. זה תלוי גם בחלוקה של הקורסים לאורך התואר - אני התאמצתי מאוד לדחוס כמה שיותר לתחילת התואר ואז למשל בסמסטר האחרון בזמן שהרבה אנשים נלחמו עם פרויקטים בנוסף ליותר מ-20 נקודות לי היו רק 12 ועבדתי רק עליהם, אז היה לי יותר קל. במחשבה לאחור לא בטוח שזו היתה החלטה נבונה - זה גם מעמיס על תחילת התואר שיש בו הרבה יותר חומר תאורטי שחייבים להשקיע בו זמן וגם בגלל שלקראת סוף התואר התרגלתי להשקיע פחות זמן בלימודים ואז היה הרבה יותר קשה לקבל משימות נוספות (כמו שאנשים זקנים אומרים שככל שהם יותר עסוקים יש להם יותר זמן).
ה. תשתמשי בקרם הגנה.
