הקטע הוא שבגלל שN אלקטרושלילי יותר, אז יש עליו מטען שלילי כי הוא גונב אלקטרונים משאר המולקולה, ואז הוא נוקליאופיל טוב יותר כי נוקליאופיל טוב הוא נוקליאופיל שלילי.
כן, ברור שצריך ליצור runqueue חדש. יש את הפונקציה הזאת, schedule שמזמנת את התהליך הבא שירוץ לא? אז שם תבדקו- אם יש תהליכים בrunqueue החדש שעוד לא רצו- תריצו אותם. כשיגמרו כל התהליכים האלה, אז תריצו את כל הרגילים, ואח"כ כשהם גם יגמרו תעשו epoch חדש. הקבוצה בפייסבוק די פעילה https://www.facebook.com/groups/hafala234123/
דרך נוספת: את לוקחת את הבנות כגוש אחד ומחליטה כמה בנים יהיו מימין לבנות. אפשר שיהיו בין 0 ל4 בנים מימין לבנות. זה 5 אפשרויות. יש לבנים !4 אפשרויות להיות מסודרים ביניהם, ולבנות יש !3 אפשרויות. !4 זה 24, ו!3 זה 6. כופלים את זה זה יוצא 144. כל אפשרות של הושבת בנים מימין לבנות זה אפשרות אחת, סה"כ 5 אפשרויות כאלה, כלומר 144 כפול 5.
זה מבנה, לא לוגיקה. אין כאן אינדוקציה על שום דבר חוץ מ n... תעשי בסיס n=9 ואז n=10 ותראי שזה באמת מקיים את החסם. אח"כ תניחי נכונות עבור n כלשהו, שעבורו החסם באמת עובד: http://www.codecogs.com/gif.latex?T(n)%20 אח"כ תיקחי את http://www.codecogs.com/gif.latex?T(n+1) ותראי שמתקיים http://www.codecogs.com/gif.latex?T(n+1)%20 עבור n>10.
את מסכימה שאם יש תור אחד גדול בגודל n-1 ויש תור נוסף בו יש לקוח אחד, הסיבוכיות היא log(n) zz? זה פשוט מקרה פחות "יקר". הסיבוכיות המשוערכת יוצאת עם ריבוע כי בהסתברות גבוהה יוצא שמאחדים 2 תורים בעלי גודל דומה, ואז צריך לבצע את פעולת ההכנסה מספר כלשהו של פעמים כתלות בגודל התור, וכאן נכנס המבט הזה של כמה פעמים כל אחד משנה את התור שלו.