אודי

ניסיתי לפתור עם הבאת מטען בשני שלבים - פעם q- ופעם מטען הדמות שלו. התוצאה פשוט לא נכונה - גדולה בפקטור 2 מהתוצאה הנכונה. ...כנראה כשהמטען הוא לא מטען בוחן אי אפשר להתייחס אליו כאל מטען בוחן גם עם טריקים.

אאל"ט התשובה לא יוצאת נכונה. אתה מקבל פקטור 1/2a במקום 1/4a. ...אני גם לא חושב שהדרך נכונה. q- עדיין לא מטען בוחן. מטען הדמות שלו לא היה במערכת ההתחלתית ולא היה נמצא שם בלעדיו.

ולא רק במערכת כזו. זה גם עובד במצבים שהמטען אינו זניח אבל לא יוצר הפרעה במערכת של שאר המטענים. למשל, שני מטענים נקודתיים שאחד מהם מקובע למקומו במסמר והשני מגיע מאינסוף כל עוד המערכת (=פילוג המטענים במרחב) ללא המטען זהה לחלוטין למערכת עם המטען (פרט למטען עצמו), ניתן להתייחס למטען כמטען בוחן.

מטען בוחן, לפי הגדרה, הוא מטען שלא משפיע על הפוטנציאל*. בבעייה מהתרגול אין לך מטעני בוחן. יש לך מטען שאינו מטען בוחן ותורם לפוטנציאל שמגיע מאינסוף. ...הוא תורם לפי אותו עיקרון של המטען השני, כך שהנוסחא עדיין מועילה. ...אבל באמת הכי פשוט לחשב את העבודה כמו בתרגול, כהפרש בין אנרגייה אלקטרוסטטית של המערכת במצב סופי להתחלתי, במקום לנסות להבין איך הפוטנציאל משתנה בבעייה. *ההנחה בנוסחה שצטטת היא שהפוטנציאל phi אינו מושפע מהמטען q שמגיע מאינסוף. זו הנחה פיזיקלית סבירה במערכת שבה המטען קטן מספיק ביחס למטענים שמייצרים את הפוטנציאל.

הסיבה היא שלא היית בתרגיל כיתה הזה :twisted: כי החישוב שלך מזניח לחלוטין את התרומה של המטען שמביאים מאינסוף לפוטנציאל (ומכאן לעבודה). כשהמטען שמביאים מאינסוף מתקרב ללוח המוארק הוא משרה בו מטען חיובי, שהשפעתו עליו (ועל המטען השני) זהה לזו של מטען דמות מתאים מעברו השני של הלוח. שים לב שאין מטען דמות למטען שמגיע מאינסוף בחישוב שלך.

לא, גאמא היא פונקציה של המהירות הכוללת וכך גם הארבע-תנע מוגדר, עם אותו מקדם לכל הרכיבים.

הוא יכול לצאת נכון במקרים ספציפים (למשל, בניסוי התנגשות של שני חלקיקים במסה זהה ומהירויות מנוגדות). במקרה הכללי, לא.

א. התנע הזה הוא של חלקיק, לא של מערכת. החלקיק נע במהירות גבוהה במערכת, לא המערכת במהירות גבוהה. ב. mU לבדו לא מתאר באופן נכון תנע של חלקיק במהירויות גבוהות. זה הגבול שמתקבל במהירויות נמוכות (כשגאמא בערך אחד). במהירויות גבוהות התיאור הנכון של התנע הוא כחלק מארבע וקטור עם האנרגיה, עם הקידומת גאמא לפניו. ולא רק בגלל שנוח לבצע עליו טרנספורמציית לורנץ. ג. בפרט נובע מהסעיף הקודם: 1. חלקיק מסיבי שמתקרב למהירות האור צריך להיות בעל תנע ואנרגיה אינסופיים (אחד ה"תירוצים" להסביר מדוע הוא לא יכול להגיע לשם). 2. נסתכל על ניסוי התנגשות של שני חלקיקים במהירויות יחסותיות שונות (שיוצרים חלקיק חדש במהירות יחסותית חדשה). לפי התיאוריה, חוק השימור הרלוונטי הוא של הארבע וקטור תנע-אנרגיה, לא של התנע הרגיל. אם תכתוב את המשוואות תראה שה"תנע הרגיל" של כל חלקיק מקבל משקל שונה בשימור בהתאם לגאמא שלו. ניתן לבדוק נסיונית שזה חוק השימור שמתקיים ולא השימור הרגיל כי הם מנבאים תוצאות שונות למהירות של החלקיק החדש (בפרט, נסיונית תראה שסכום mu של שני החלקיקים שונה מ-mu של החלקיק החדש),

על איזו הגדרה של תנע יחסותי אתה מדבר?

זה תרגום אוטומטי? זה נראה כמו תרגום אוטומטי

הוא מפספס את כל הפואנטה של ספאם. זה צריך להיות קצר וקולע אם הוא רוצה שיקראו את זה. איפה היה הנסיך מאורונדה בורונודי היום אם המייל שלו היה ארוך מ-5 שורות

כן, רק שהקישור הזה מפיל לי את פיירפוקס

אני חושד שהטיעון שקנית את המחברת בכספך חזק יותר מעניין הקניין רוחני במקרה הזה לדוגמא, הקניין הרוחני על כל מה שמתגלה במחקר של סטודנט פלוני לתואר גבוה שייך לטכניון, לא לסטודנט, ושם זה עוד חומר מקורי בערך

בהנחה שהזמן שיש לסטודנט במהלך הסמסטר לזוטות כגון שכפול מחברות למען הדורות הבאים מוגבל, עדיין יש סיבה. ...אני מודה שהיא חזקה פחות מהסיבה שהייתה קודם

פרספקטיבה: עד הסמסטר שעבר היה אסור להוציא את המחברות מהמעבדה. כל הסמסטר.

לא, לא הייתי מדריך הסמסטר. תראה, המטרה העיקרית של הביקורת הבונה היא שתיעזר בה במהלך הסמסטר. אם אתה חושב על המעבדה הבאה, אתה יכול גם ללכת בסוף הסמסטר (לפני שאורזים את המחברות, כמובן) ולקרוא מה כתבו לך.

אכן, זה הנוהל. המחברות נשארות במעבדה. מילא לא בסדר, אבל למה זה מתסכל, אגב? מה תכננת לעשות עם המחברת שלך? :scratch:

כוח קוריוליס מחייב שלגוף תהיה מהירות במערכת המסתובבת, כלומר שהמיקום שלו ישתנה, לא בהכרח שהרדיוס ישתנה. הרדיוס הוא רק חלק מהמיקום. אם הכלבה רצה נגד כיוון הסיבוב של הדיסקה (נגיד, כדי לשמור על מיקום קבוע במערכת הלא מסתובבת, כמו אוגר) אז יש לה מהירות בכיוון המשיקי במערכת המסתובבת. שים לב שבמערכת הכלבה לכלבה אין מהירות ולכן אין כח קוריוליס במערכת הזו. במערכת הדיסקה, לכלבה יש מהירות משיקית ופועל עליה קוריוליס.

כן. אפס. מערכת שמסתובבת לא יודעת שהיא מסתובבת (אלא אם מישהו שמסתובב שם יודע פיזיקה ומודד את הכוחות המדומים ומסיק בעקיפין שהוא מסתובב). ...זה כמובן לא משנה את העובדה שהאומגה שמשמשת למעבר בין המערכת הנייחת למערכת המסתובבת (ולהפך) היא זו שנמדדת במערכת הנייחת ולא אפס, ושלמעשה אתה לא עושה עם האפס הזה יותר מדי.

תאוצת קוריוליס תמיד ניצבת לכיוון המהירות וכיוון המהירות הסיבובית. במקרה זה, מכלל יד ימין, יוצאת בכיוון y. כן.

1. המהירות הרגעית בכיוון z- היא v=gt. זמן הנפילה הוא http://www.codecogs.com/gif.latex?T=%5Csqrt%7B%5Cfrac%7B2h%7D%7Bg%7D%7D. נוסחאות סטנדרטיות של נפילה חופשית. 2. תאוצת קוריוליס היא http://www.codecogs.com/gif.latex?2%20%5Cvec%7B%5Comega%7D%20%5Ctimes%20%5Cvec%7Bv%7D=2%5Comega%20gt%20%5Csin(%2048%5E%7B%5Ccirc%7D) 3. הסטייה היא האינטגרל הכפול על תאוצת קוריוליס מ-0 עד T, כלומר http://www.codecogs.com/gif.latex?s=g%20%5Comega%20%5Csin(%2048%5E%7B%5Ccirc%7D)%20T%5E3/3 אם תציבי את T תקבלי את התשובה הסופית. שימי לב שהנחנו שהמהירות שמתפתחת כתוצאה מתאוצת קוריוליס (בכיוון y) לא משנה את כיוון תאוצת קוריוליס. זהו קירוב, כמובן, והוא מבוסס על ההנחה שהמהירות שמתפתחת בכיוון y קטנה בהרבה מהמהירות בכיוון z ולכן אפשר להניח בקירוב טוב שהמהירות הכוללת נשארת בכיוון z. אפשר לבדוק את ההנחה הזו ע"י חישוב הגודל של תאוצת קוריוליס והשוואתו ל-g, הניחוש שלי הוא שעבור הנתונים בבעייה ההנחה תהיה מצויינת.

זה היה נכון אם האבן הייתה נעזבת במערכת שאינה מסתובבת עם כדוה"א, נניח מחללית של חייזר שמרחפת בנקודה שמתלכדת נקודתית עם ראש המגדל. מכיוון שהאבן נעזבת במערכת המסתובבת, אפשר להניח (בקירוב מצויין) שבמערכת הנייחת יש לה רכיב מהירות משיקי זהה לזה של ראש המגדל (שמפצה על הסטייה הזו), ובמערכת המסתובבת היא נופלת למטה בלי מהירות התחלתית בכיוון המשיקי. הסטייה מתחתית המגדל נובעת מכח קוריוליס בלבד, וכוח קוריוליס נובע מהתנועה בכיוון z בלבד.

את יכולה להניח שאומגה היא 2pi חלקי 24 שעות, אני מניח חשבתי שירצו להשתמש בערך מדוייק יותר, אבל כנראה שזה מספיק עריכה: רק אל תשכחי להמיר את השעות לשניות לפני/אחרי שאת מחלקת

- הזווית שאת מחפשת היא ההתחלתית - כיוון המהירות הכולל משתנה במהלך הטיסה בגלל התאוצה הקבועה בציר y-. - אני לא רואה איך אפשר למצוא את התאוצה בלי אומגה. יש מצב שהיא נתונה בתחילת הגיליון או לפני שאלה אחרת?

התאוצה היחידה בבעייה שרלוונטית נובעת מכח קוריוליס, ולפי מה שאומרים לך היא פועלת בכיוון y (כי בכיוון x הכוחות מאוזנים ע"י מערכת הניווט של המטוס - המהירות קבועה, http://www.codecogs.com/gif.latex?%20v_x=5%5C,%20km/s). את יכולה לחשב את התאוצה כ- http://www.codecogs.com/gif.latex?%202%20%5Comega%20v_x%20%5Csin%20(60%5E%7B%5Ccirc%7D) (אני מניח ש-http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Comega נתונה איפהשהוא). מהרגע שמצאת את התאוצה a, את יודעת שמעבר למהירות הקבועה של המטוס בכיוון x את צריכה להעניק לו גם מהירות התחלתית בכיוון y- כך שההתקדמות הכוללת על ציר y בזמן המעוף של המטוס מ-A ל-B תהיה אפס (זמן המעוף הוא 1.4 שניות, 9/5). המהירות הזו אמורה לצאת at/2. מהרגע שמצאת את רכיב המהירות בכיוון y ואת יודעת את הרכיב בכיוון x (כאמור, 5) את יכולה למצוא את הזווית המבוקשת כ-http://www.codecogs.com/gif.latex?atan(v_y/v_x) הבעייה דומה למדי לירי קליע בזווית, כשאת צריכה למצוא מהי הזווית שבה עליך לירות אותו כדי שיפגע במטרה באותו גובה בזמן מעוף נתון. רק שפה כח קוריוליס מחליף את הכבידה כמקור התאוצה הקבועה.