לוח מובילים

אני מניח שאפשר להשתמש בנוטציה הזו גם כדי לסמן וקטור עצמי לא מנורמל, אבל לא זוכר שנתקלתי בזה איפהשהוא. כנראה שזה לא שימושי. למה שתרצה כתיב מקוצר למצב שהוא לא מנורמל? בהנחה שהוקטור העצמי מייצג מצב שונה של אותה מערכת, כן. כמובן שאם מדובר במצב עצמיים שמייצגים גדלים מדידים שונים יכולה להיות חפיפה ביניהם. למשל, במערכת עם כמה רמות אנרגיה וכמה מצבים אפשריים של התנע יכול להיות שמצב עצמי של אנרגיה <E1| ומצב עצמי של תנע |p2> יהיו חופפים חלקית, למשל 0.5=<p2|E1> לא משהו שטוב יותר מכהן טנוג'י. זה בלבל גם אותי כשלמדתי את זה. :oops:

<2| הוא פשוט וקטור עצמי שמייצג את מצב פיסיקלי מס' 2 במערכת שיש בה שלושה מצבים פיסיקליים. המספר בתוך הקט הוא מספור של המצבים הפיסיקליים, לא כופל מספרי כלשהוא של הוקטור. כל קט הוא כבר וקטור יחידה, כלומר 1=<2|2> ו-0=<1|2> לא ברור לי למה אתה מתכוון שאתה אומר "למה מבטאים ככה". למה משתמשים בסימון <2| או למה משתמשים בייצוג המטריציוני? :scratch: השימוש ב-<2| ו-|2> מאפשר כתיב מקוצר נוח למצבים עצמיים. הייצוג הוקטורי (במקרה זה, <2|=(0,1,0) בבסיס המקורי שאיתו עובדים) מאפשר ייצוג וחישוב פשוט של פעולות אופרטוריות.

זה די ישיר. לפי הגדרה http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Cnabla%20g%20=%20%5Cfrac%7B%5Cpartial%20g%7D%7B%5Cpartial%20u%7D%20%5Chat%7Bi%7D%20+%20%5Cfrac%7B%5Cpartial%20g%7D%7B%5Cpartial%20v%7D%20%5Chat%7Bj%7D כשאתה מחשב את הנגזרות החלקיות של g אתה משתמש בכלל השרשרת ומקבל מייד שהן שוות למכפלה סקלרית המבוקשת בכל איבר. כך למשל: http://www.codecogs.com/gif.latex?%5Cfrac%7B%5Cpartial%20g%7D%7B%5Cpartial%20u%7D=%5Cfrac%7B%5Cpartial%20f%7D%7B%5Cpartial%20x%7D%5Cfrac%7B%5Cpartial%20x%7D%7B%5Cpartial%20u%7D+%5Cfrac%7B%5Cpartial%20f%7D%7B%5Cpartial%20y%7D%5Cfrac%7B%5Cpartial%20y%7D%7B%5Cpartial%20u%7D+%5Cfrac%7B%5Cpartial%20f%7D%7B%5Cpartial%20z%7D%5Cfrac%7B%5Cpartial%20z%7D%7B%5Cpartial%20u%7D=%5Cnabla%20f%20%5Ccdot%20%5Cvec%7Br%7D%20'_u