לוח מובילים
תוכן פופולרי
הצגת תוכן המדורג ביותר 01/07/13 בכל האיזורים
-
אני נוטה לחשוב שכן, כי אם אתה לא מאבד פה מידע והכל הפיך, אז אם היתה קוונטיזציה טובה יותר ל-X, היא גם היתה טובה יותר ל-Y. אבל אפשר גם לחשב שגיאה ישירות - לחשב את הMMSE בין המשתנה עצמו לערכי הקוונטיזציה (לפרק לתחומי החלטה) ולראות האם זו אותה השגיאה כמו בקוונטייזר אופטימלי.1 point
-
אם a=-2/3 אז נקבל שעבור המשתנה החדש, Y=TX, אם X נופל בין מינוס שליש לשליש, זה נשאר אותו הדבר, אבל אם הוא נופל מתחת למינוס שליש, Y יהיה בין מינוס שליש לשליש (תוספת של שני שליש), ובאופן דומה גם עבור החלק החיובי. סה"כ Y חי בין מינוס שליש לשליש, בפילוג אחיד. או: בין מינוס שלוש תשיעיות לשלוש תשיעיות. במקרה הזה, איזורי ההחלטה האופטימליים יהיו מינוס תשיעית ותשיעית ורמת ההחלטה תהיה מינוס שתי תשיעיות, 0 ותשיעית. (כיווץ של מה שהיה קודם). לעומת זאת, אם פשוט נקח ונזיז את איזורי ההחלטה הקודמים ב-a, נקבל שכולם יתמרכזו ב-0...1 point
-
הקוונטיזציה האופטימלית עבור X תהיה איזורי החלטה שנמצאים בשליש ובמינוס שליש, והערך שיקבע הוא שני שליש, 0 ומינוס שני שליש. לא הגבילו את a . אז מצד אחד, יתכן שa לא גורם לחפיפות, כלומר - סתם מזיזים מרחיקים את איזורי ההחלטה האחד מהשני, ואז זה עובד. אבל מה יקרה אם למשל a=מינוס שני שליש? זה "מקפל" לך את האיזורים שליש עד 1 ומינוס 1 עד מינוס שליש על האיזור של מינוס שליש עד שליש. במקרה הזה, הטרנספורמציה של רמות ההחלטה תניב ערך ייצוג שווה, בעוד שאם תבצע קוונטיזציה אופטימלית, תקבל שצריך לחלק את האיזור של מינוס שליש עד שליש ל-3 ותקבל איזורי החלטה טובים (עדינים) יותר.1 point